ynet - בריאות
צילום: shutterstock
שחייה נחשבת לאחד מענפי הספורט הבריאים ביותר, ומושכת אליה רבים. אך הכלור, המאמץ והמים עלולים גם להביא איתם סכנות בריאותיות שונות. מה הן ואיך מטפלים? מדריך מיוחד - לקראת הקיץ הלוהט
צילום: טל שחר
חוץ מהחומר שצובע את השיער והעיניים - מלנין, שחסר בגופו, שמעון אזולאי הוא בדיוק כמו כל אחת ואחד מאיתנו. הוא לא רוצה שיתייחסו אליו בצורה שונה, וכשהורים לוחשים לידו הוא דווקא בא, מציג את עצמו ומסביר. "אני לא אוהב את המילה שונה, כי כולנו אחרים"
צילום: יריב כץ
החום עלה, הדופק התגבר והזעקתם אמבולנס הביתה? כבר לא בטוח שתפונו למיון. מד"א מתכנן שיטה חדשה שתצמצם את מספר הפינויים לבתי־החולים. רופא ינחה אתכם טלפונית כיצד לפעול, ובמקרה הצורך ישלח אליכם הביתה צוות מיוחד שיטפל בכם. השירות החדש יעלה לכם (עוד לא ברור כמה), אבל למערכת הבריאות הוא יחסוך מיליונים
סלווין בר
לאורך כל השנים האחרונות דבקה מעיין אליאס במטרה אחת: להוכיח לכולם שאפשר להיות ספורטאי טבעוני. השבוע היא זכתה במקום הראשון בתחרות מיס ביקיני ושברה על הדרך לא מעט מיתוסים. ל-ynet היא מספרת על הדרך, הקשיים וחושפת את הסוד להצלחה
צילום: אבי מועלם
10 דקות של אימון שישרוף לכם בבטן ויחזק את השרירים, וכל מה שאתם צריכים זה סט גומיות שיעזור להפוך את האימון לאפקטיבי. וגם, איך לגרום למזון פחמימתי להתעכל לאט יותר?
צילום: shutterstock
מחקרים רבים כבר הראו כי מחסור בשעות שינה מקצר את תוחלת החיים. כעת בדקו חוקרים האם יש תועלת בהשלמת שעות שינה במהלך סופי השבוע. התשובות מפתיעות
null
שי ראשוני היה מחלוצי המאבק ב-ALS בישראל. גם כשהוא מרותק לכיסא גלגלים ומתקשר באמצעות תנועות עיניים, המשיך בפעילותו ההתנדבותית, ואף סיים את מרתוני תל אביב וירושלים
כירורגית פלסטית אמריקנית שהעלתה לרשת סרטוני וידאו בהם היא רוקדת בזמן ניתוחים, הואשמה כי גרמה לנזק מוחי בלתי הפיך למטופלת באחד הניתוחים. בסרטונים היא נראית כשהיא מפזזת לצלילי היפ הופ וראפ בחדר הניתוח כשבידיה מיכשור רפואי
צילום: אלבום פרטי
אלי בן ברון חגג לבנו בר מצווה וטס איתו בקרוב לניו יורק אבל זוכר כל הזמן את המידע שנחשף אליו על ממוצע תוחלת החיים, כשהילד אובחן במחלת ניוון שרירים. "אנחנו עושים הכול על מנת שדוקטור גוגל יתקשר אלינו חזרה בגיל 17 ויגיד 'אופס, טעיתי'"
צילום: ניר סמילגה
כשנדב לשם הבחין שבנו נהנה ממשחק במשך תקופה קצרה ועובר הלאה, הוא הבין שאין טעם לקנות כל כך הרבה צעצועים שתופסים מקום בבית ויזם ספריית משחקים. "היזם הראשי מאחורי הרעיון הוא הבן שלי שמאוד אוהב לשחק עם צעצועים אך ממצה אותם אחרי שבועיים"
צילום: מתוך עמוד פייסבוק של ראש הממשלה
ראש הממשלה העלה סרטון בעמוד הפייסבוק שלו עם מסר להורים: "אל תתנו לילדים קטנים להגיע לבריכה או למקור מים ללא השגחה קפדנית. ואני מבקש מכם, גם בקיץ - אל תשאירו ילדים, ולו לדקה אחת, במכוניות"
צילום: shutterstock
סקר להערכת החשיפה לעשן טבק סביבתי בילדים בישראל שערך משרד הבריאות מצא כי בקרב 59% מהילדים, התגלה קוטינין בשתן, ממצא המעיד על חשיפה לעשן טבק סביבתי. רובם היו במעמד סציואקונומי נמוך
באדיבות: דוד גפניאל
מי שהיה אלוף ישראל בפיתוח גוף מספר היום איך הוא מצליח לשמור על השרירים למרות הגיל. "תזונה ופעילות גופנית הם המפתח לחיים מלאי אנרגיה", הוא אומר ודיאטנית מגיבה וממליצה על מה חשוב להקפיד
צילום: shutterstock
חוקרים ממכבי שרותי בריאות שבדקו מאות נשים, מצאו סיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם אצל נשים שסבלו מדימום לאחר יחסי מין. על פי ההערכות התופעה שכיחה בקרב אלפי נשים בישראל
צילום: מוטי קמחי
על פי עמדת משרד המשפטים הסיגריה מסכנת את בריאות המשתמשים בה. בג"ץ פסל את החלטת משרד הבריאות לאסור על שיווקן של סיגריות אלקטרוניות בישראל
null
יו"ר חדש להסתדרות הרפואית: פרופ' ציון חגי נבחר אתמול להחליף את פרופ' לאוניד אידלמן, שכיהן בתפקיד שמונה שנים. "מדובר באחד התפקידים המאתגרים", אמר עם בחירתו, "אני חש את כובד התפקיד"
צילום: shutterstock
צו להורדת מחירי התרופות, שחתם עליו היום שר האוצר כחלון, כולל הידוק הפיקוח על תרופות מקור יקרות מחד, והקלה בפיקוח על תרופות גנריות זולות, שיוצרות תחרות בשוק, מאידך. על פי הערכה, יישומן של ההמלצות עתיד להוביל להוזלה במחירי התרופות היקרות בשיעור ממוצע של כ-5%
צילום: shutterstock
חוקרים מצאו שפעילות גופנית בתדירות גבוהה הופכת את העורקים לאלסטיים יותר וקשיחים פחות. התוצאה: סיכון מופחת להתקף לב
צילום: shutterstock
מחקר חדש שנערך בישראל קובע כעת רשמית: מי שמפסיק לעשן עולה במשקל ונוסף לכך סובל גם מעלייה ברמת הסוכר בדם. אבל החוקרים מדגישים: עדיף כך מאשר להמשיך עם הסיגריות
צילום: shutterstock
חוקרים בבריטניה מצאו כי טיפול אנטיביוטי הגביר משמעותית את הסיכון לאבנים בכליות. הסיכון נותר גבוה גם שנים לאחר הטיפול באנטיביוטיקה, והיה גבוה במיוחד אצל ילדים
צילום: shutterstock
ספורטאים רבים מדווחים על פציעות ספורט הנגרמות מהפעילות והמלוות בכאב ותהליך דלקתי. האם תוספי תזונה עשויים לעזור לשיגרת אימונים בטוחה ואיזה רכיב עשוי להפחית את הכאב ולסייע בשיפור תפקוד השרירים?
צילום: shutterstock
כמה אתם לא מבינים, או לא רוצים להבין, את התרומה שלכם למתח, ללחץ, לחרדות ולכעסים של הילדים שלכם. כבר מזמן הייתם צריכים לטפל בעצמכם. בכעסים. בתסכולים. במרירות. בטינה. בפחד. באשמה. בכל מה שצברתם לאורך החיים
null
הכשרת הצוותים הרפואיים של צה"ל לא כוללת רק הקניית ידע לטיפול חירום בבני אדם, אלא גם בכלבים. המטרה – הצלת חייהם של כלבי יחידת עוקץ, שמצטרפים אל כוח הלוחמים במבצעים
צילום: shutterstock
התפקיד של בן זוג שהוא גם אבא הוא לחלוק, להשתתף, ליזום, לתת, להשקיע, להיות שם כשזה קורה. ואתה לא שם כשזה קורה. אתה אף פעם לא שם כשהיא צריכה אותך, כשהם זקוקים לך, ואם לא תתעשת ומהר - יום אחד זה יימאס עליה וזה יהיה הסוף
ככל יותר מודעת, חכמה, קרייריסטית, יש סיכוי שתישארי רווקה לזמן ממושך יותר. בעיניי זה נפלא. את יודעת מה את רוצה ויודעת איך להגשים את עצמך, במקום להגיע לחופה קלולסית שמתעוררת אחרי כמה שנים ושואלת את עצמה מה היא עושה פה. ועם כל זאת חתונה זה טקס באמת מרגש
בזמן הכי לא מתאים (אף פעם אין לזה זמן מתאים), גאיה קורן קיבלה הודעה מאקסית של בן זוגה. הודעה מהסוג שאין לו תכלית או משמעות, חוץ מרצון לתקוע מקלות בגלגלי הזוגיות ולהפוך את הכרכרה לדלעת. קנאה היא יצר הרסני שחשוב להשאיר מחוץ לדלת כי הוא לעולם לא יביא לך את מבוקשך. אם את לא מוקירה תודה על מה שיש לך, תמיד תמצאי אצל אחרים את מה שאין לך
צילום: Gettyimages
הילארי וביל קלינטון, ניקול קידמן, אופרה וינפרי וקים קטרל הם רק חלק מהמפורסמים שהורידו ממשקלם בעזרת דיאטת סאות' ביץ' - שפותחה במקור כדי לעזור לחולי לב. מה היתרונות של הדיאטה, למה היא דורגה במקום נמוך במדדי בריאות ואיך נראה תפריט לדוגמא? כל הדיאטות שעובדות - כתבה רביעית בסדרה
צילום: shutterstock
מאכלי חג השבועות עלולים להטעות. מצד אחד, הם נתפסים כדלי קלוריות, אבל למעשה הם עלולים להיות בדיוק ההפך - כך תצליחו להימנע מעלייה במשקל במהלך החג ולהמשיך להקפיד על אורח חיים בריא. 7 עצות
צילום: Shutterstock
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצריכת מוצרי חלב מסוימים, כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה, עשויה להפחית את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. לקראת חג השבועות, עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת, מסבירה ומפרטת
צילום: באדיבות המשפחה
הספורטאי גב שי מת לאחר משחה בכינרת. משפחתו תרמה את איבריו, שהצילו שישה ישראלים - בהם מחאמיד יערב, חולה סיסטיק פיברוזיס ומושתל הריאות ה-700 בבי"ח בילינסון. אתמול שוחרר יערב לביתו וסיפר על חלומו: להביא ילדים לעולם
צילום: אלבום פרטי
בעת ביקור בישראל נהרג ניזאר ג'האשן מכדור תועה. משפחתו תרמה את איבריו שהצילו שלושה ישראלים. קרניות עיניו יושתלו גם הן
null
יונתן טויזר נהרג לפני כשבוע בתאונת דרכים, שנה לאחר שהתנדב לתרום כליה לחברה קרובה. במרתון ניתוחים הושתלו איבריו בחמישה חולים
null
כמה כבר אפשר לרוץ לבד? חברות בקבוצת ריצה יכולה להעניק לכם מגוון יתרונות ואלה 5 סיבות שמוכיחות זאת
יח"צ
כושר אמור לתרום, בטח שלא להזיק או לבזבז לכם את הזמן לריק. חמישה מאמני כושר מנוסים בחרו עבור ערוץ הכושר את התרגיל שהוא קו אדום מבחינתם ומציעים אלטרנטיבה ראויה. לזה קוראים להתאמן נכון
צילום: shutterstock
חג השבועות, זה בדיוק הזמן לאימון כושר לחיזוק וחיטוב הכתפיים. גם לקראת סחיבת סלי הטנא של החג וגם לקראת הקיץ שכבר ממש פה
צילום: איציק שוקל
אז ועכשיו: סלבריטאי ישראל התייצבו מול מצלמתו של צלם האופנה איציק שוקל במשך עשרות שנים - כך הם נראים היום מול אז בפרויקט מיוחד שמנציח את היופי הישראלי
צילום: shutterstock
נמאס לכם מהדיאטות? טוב מאוד, כי מותר לכם לאכול הכל, גם מהעוגיות שליד הקפה, ועדיין תוכלו לרזות. אבל לפני שאתם מתנפלים, יש כמה דברים שחשוב שתדעו כדי שתיהנו ממה שאתם אוכלים ללא רגשות אשם וללא חרטות
צילום: shutterstock
מהי החשיבות של מניעת נזקים הנגרמים בגלל אוסטאופורוזיס, איך ניתן לאבחן ומהו הטיפול היעיל?
צילום: חנן אדלאר
בלי להסתיר את הכאב, הפחד, החרדות והחששות והתחושות המגעילות - צעירים חולי סרטן רוצים לדבר על הכל וגם לצחוק כשאפשר. ערב התרמה שכולו צחוק ייערך ב-30.1, ובו יעלו על הבמה גדולי הקומיקאים הישראלים, ביניהם גם הגשש החיוור בהופעה ייחודית, במטרה לגייס תמיכה למאבק למען זכותם של עשרות אלפי חולי סרטן צעירים בישראל בגילאי 18-40 לקבל טיפול מותאם במערכת הבריאות

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד