ynet - בריאות
צילום: shutterstock
ריטלין וקונצרטה הן התרופות הפופולריות בישראל לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אולם חלק מהמטופלים בהן אינם מגיבים לטיפול וחלקם נוטשים אותו בגלל תופעות הלוואי. מהן החלופות הקיימות היום על המדפים בישראל, מה היתרונות והחסרונות של כל אחת, ואיך ניתן להשיג אותן במחיר מסובסד. מדריך
צילום: shutterstock
רופאים נדרשים לדווח על מטופלים שכשירות נהיגתם מוטלת בספק, אך המצבים הרפואיים הרבים שמצריכים דיווח ותחושת הנאמנות למטופל גורמים לכך שרק אחוז אחד מהרופאים מקיים את ההוראה, כך על פי המחקר. המשמעות - מאחורי ההגה יושבים נהגים שמסכנים את כולנו
צילום: shutterstock
על פי ההנחיות החדשות טרנסג'נדרים שזקוקים למרשמים לטיפולים הורמונליים, כבר לא צריכים להגיע לרופא כל חצי שנה כדי לחדש אותם. לדברי ארגון 'מעברים' פרט לקופת חולים מאוחדת, שאר הקופות לא מיישמות את הנוהל
אורית גור נהרגה כשנפלה מסוס בטיול בגיאורגיה בשבוע שעבר. אתמול נקבע מותה ומשפחתה תרמה את איבריה. את הכליה קיבל אביה, הממתין 3 שנים להשתלה
צילום: shutterstock
הפרעת אכילה של אחד מילדי המשפחה היא בעלת השפעה מכרעת על כל בני הבית, ההורים וגם האחים שנשארים להתמודד עם השינוי במערך המשפחתי בשל המחלה. איך להצליח לטפל בהפרעה עצמה ויחד עם זאת לא לפספס את המצוקה והצורך בתמיכה של שאר האחים
צילום: CEN
פעוט מקסיקני סובל ממחלה גנטית נדירה שגורמת לרעב בלתי פוסק. בגיל 10 חודשים הוא מגיע למשקל של כמעט 30 ק"ג, כמו ילד בן 9 שנים. הוריו החלו לאסוף תרומות כדי לממן טיפול שאולי יעצור את ההשמנה הקיצונית
שרה יריץ בת ה-61 חולה בסרטן ריאות גרורתי כבר עשר שנים. בשנה האחרונה מצבה הידרדר והיא בחרה באפשרות של הוספיס בבית. "אף אחד לא יודע מה יהיה, אז לפחות שזה יהיה בתא המשפחתי החם", היא אומרת. צפו בה מספרת על ההתמודדות שלה
צילום: כרמל אבו-זלף
נועם חורב אהב לכתוב שירים מגיל צעיר ופחות התחבר למשחקים של חבריו לכיתה. אחרי שעבר מעפולה לתל אביב והפך לפזמונאי מצליח החליט לכתוב ספר ילדים בהשראת סיפור חייו. "כשילד יודע שתמיד הוריו יתמכו בו, יש לו ביטחון לעשות את מה שהוא אוהב"
במהלך יום התרמה שנערך בבית ג'אן במסגרת פעילות למען הקהילה, נאספו יותר ממאה תרומות שיער למען חולי סרטן וכ-150 תרומות דם. "עד היום יש כאלה שמתקשרים ומבקשים לבוא ולתרום", אומרת בגאווה מנהלת מרכז הנעורים ביישוב
צילום: טל שחר ותומריקו
בגן אלי"ע בפתח-תקווה לומדים ילדים עיוורים ולקויי ראייה. בעזרת מכונת כתב ברייל, חדר חושך, קיר שמשמיע צלילים וחפצים מיוחדים, מנסות הגננות לתת להם להתמודד עם המגבלה בצורה הטובה ביותר - כצעד ראשון להשתלבות בעולם
ליאת עיני סיימה את מרתון אמסטרדם בתחושת היי מטורפת, אבל התחושה הזו לא הייתה שם כל תקופת האימונים לפני. עכשיו היא מספרת על הצד הפחות זוהר של המרתון
צילום: shutterstock
הילדים לומדים מהר מאוד את צמד המילים "בא לי", ועם הזמן יש תוספות של טון כועס והבעת פנים זועפת. אפשר ללמד אותם לבקש בנימוס, גם בגיל צעיר, ובעיקר לא לעמוד דום על כל בקשה שלהם. כמה עצות שיעזרו לכם בפעם הבאה ש"בא להם" משהו
צילום: ירון ברנר
נירית צוק החליטה ללמד את ילדיה מהי אחריות אישית. היא הפסיקה להעיר אותם בבוקר, לא הזכירה להם מתי צריך להתארגן לחוגים או להאכיל את הדג וגם לא קראה להם לארוחת ערב. למרות כל הטוב הזה, מה גרם לה בסופו של דבר לחזור לשגרה?
צילום: shutterstock
חברת "ויריליטי מדיקל" מנצרת השלימה ניסוי מוצלח בבני אדם במוצר טכנולוגי המונע שפיכה מוקדמת. בניסוי הושג שיפור של פי 3.5 בעיכוב השפיכה, הגבוה מכל הפתרונות האחרים בשוק. החברה פועלת כיום לגיוס כספים למימון הפיתוח
null
בסוף החודש עומד להיפתח בירושלים מרכז "בית סוטריה" לנשים בתקופה של משבר נפשי או בעיצומה של חוויה פסיכוטית. המרכז יתבסס על מודל שפועל בעיר בשנה האחרונה עם מאושפזים גברים, ודוגל בטיפול קהילתי ושוויוני. פרופ' ליכטנברג, מוביל הפרויקט: "אנחנו כבר מקבלים פניות מדיירות שחיכו לנו וצריכות אותנו"
צילום: shutterstock
המבצע: בשנת הלימודים הקודמת החלו לראשונה להינתן חיסונים נגד שפעת לתלמידי כיתות ב' בבתי־הספר ברחבי הארץ. הנתון: טרם התחלת החיסונים במוסדות החינוך עמד שיעור ההתחסנות בקרב שנתון זה על 10.6% בלבד. הקפיצה: בשנת תשע"ז חל זינוק דרסטי — 55% מהתלמידים התחסנו, אולם בקרב המתחסנים נגד פפילומה נרשמה ירידה. מהשנה: גם ילדי כיתה ג' מתחסנים
לאחר שמאריק אקילוב בן ה-45 התלונן על כאבי אוזניים בלתי נסבלים, אובחן בבסיס הלשון שלו גידול סרטני בגודל של 6 ס"מ. הוא עבר ניתוח חדשני באמצעות רובוט במרכז הרפואי בילינסון, בלי צורך לנסר את הלסת ולגרום לו לתקופת החלמה ארוכה ולצלקות
צילום: shutterstock
סריקות מוחיות של מתנדבים גילו כי המוח נפטר מחלק מהחומרים המזיקים דרך מערכת הלימפה, אותה מערכת שמזרימה תאי חיסון וסופגת שיירי דלקת. הממצאים החדשים עשויים להביא לפיתוח תרופות נוירולוגיות חדשות
צילום: shutterstock
מגיפת ההשמנה ממשיכה לשבור שיאים בארה"ב, ונתונים חדשים של המרכז לבקרת מחלות מראים ש-40% מהמבוגרים ו-20% מבני הנוער סובלים מהשמנת יתר שעלולה לפגוע בבריאותם. בישראל: אחד מכל שלושה תלמידים בכיתות ז' סובל מעודף משקל
צילום: shutterstock
חוקרים אמריקנים בדקו עשרות אלפי אנשים שסובלים מהשמנת יתר, חלקם עברו ניתוחים בריאטריים, וגילו כי הניתוח הפחית את סיכוני התחלואה בסרטן בכשליש. החוקרים: "הממצאים נכונים בעיקר עבור נשים - תוצאות משמעותיות מאוד נרשמו בסרטן השד ובסרטן הרחם"
צילום: Shutterstock
מדוע אנחנו נותנות לאמונות לנהל אותנו, מדוע אנחנו נותנות למשפטים מסוימים כוח קוסמי וקובעים שזאת אמת נחרצת, בלי לתת סיכוי שאולי אנשים משתנים ומה שהיה פעם לא יהיה עוד. הגיע הזמן להשתחרר מזה
צילום: אבי רוקח
30% מהילדים על הרצף האוטיסטי זקוקים לעזרה בפעולות היומיום, וחלקם אף לסיוע סיעודי. אלא שבלא מעט מקרים חברות הביטוח וקופות החולים מסרבות לשלם להם קצבה סיעודית, ובמקרים אחרים מסרבות לבטח אפילו אוטיסטים שסובלים מבעיות תקשורת בלבד. חברות הביטוח מכחישות וטוענות: "כל מקרה נבחן לגופו"
צילום: shutterstock
מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם "צונאמי הקשישים" ששוטף את המדינה. המרפאות מוצפות, הרופאים התשושים מפנים לחדרי המיון, שם הקשישים נדבקים בזיהומים, מטופלים ברשלנות ומתים. ד"ר אביבה אלעד, רופאת משפחה שחווה את הסבל והתסכול מקרוב, מציעה פתרון - שינוי רוחבי ומקיף שכולנו צריכים להשתתף בו
צילום: shutterstock
כבר 8 שנים שגאיה קורן חיה את חייה כגרושה, ומאז אותו יום על מדרגות הרבנות היא הצליחה לעשות המון דברים שחשבה שלעולם לא תצליח. עכשיו היא מספרת על הגילוי, הכל כך פשוט בעצם, שהוביל אותה להצלחה
צילום: shutterstock
לימדו אותך שעבודה קשה תביא לך הצלחה והצלחה זה כסף וכשיהיה לך כסף אתה תהיה מאושר. אז הנה, הצלחת. יש לך כסף. אתה מאושר? תחשוב על זה היטב ותראה מה קרה לחיים שלך בינתיים
shutterstock
עד לא מזמן הייתי בטוחה שאני תמיד צודקת. גם כשאני טועה. אני לא עושה את זה בכוונה, זה באג באישיות שנולדתי איתו, אבל לאחרונה הבנתי איך להודות בטעויות יכול להקל על החיים. כדאי לכם לנסות
צילום: shutterstock
מחקרים מצביעים על כך כי לחם מלא מפחית את הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות לב בכ-25%. משרד הבריאות מקדם קמפיינים לעידוד צריכת לחם מדגנים מלאים והוראות המשרד אף קובעות שתפריט בתי החולים ישמשו דוגמה לתזונה נבונה. בפועל, המצב רחוק מכך. למה דווקא בתי החולים פוגעים בבריאות הציבור?
צילום: רמי זרנגר
העלייה במשקל שהובילה למצב רפואי מסוכן ולהידרדרות במצב הנפשי הביאה את משפחת דהן לקבל החלטה דרסטית: כל בני המשפחה עברו ניתוחים בריאטריים, ויחד הם ירדו בענק 320 קילוגרמים. לאט ובזהירות, ועם הרבה תמיכה אחד בשני, הם למדו לאכול נכון ושינו את אורחות חייהם
צילום: shutterstock
כעשירית מהנשים בגיל הפריון סובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות - שגורמת לירידה בפוריות, מעלה את הסיכון להפלות ומלווה לעתים גם בשיעור יתר ובעודף משקל. מחקרים מוכיחים שתזונה מאוזנת ושינוי באורח החיים יכולים לשפר את מצב הפוריות בכ-60-50 אחוזים, אז איך עושות את זה נכון? דיאטנית מומחית מסבירה
במהלך חופשה בגיאורגיה הועפה אורית גור בת ה-44 מסוס שעליו רכבה ונפגעה באורח אנוש. משה גרוסברגר, מנכ"ל מדאסיס שהטיסו אותה לארץ: "מדובר במשימה חילוץ מורכבת" היום נקבע כי היא במוות מוחי נשימתי, בעלה תרם את איבריה להשתלות איברים
צילום: האדיבות המרכז הלאומי להשתלות
צוותים רפואיים של המרכז הלאומי להשתלות ובית החולים הדסה פעלו שלשום להטסת כבד שנתרם מחולה בקפריסין והבאתו להשתלה בחולה ישראלי. המהלך הוא חלק משיתוף פעולה בתרומות איברים בין ישראל לקפריסין
null
בעודו נח בשולי הכביש בתוך מכוניתו, פגע בעומר ימין רכב בעוצמה חזקה. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים, שם נקבע כי הוא סובל ממוות מוחי נשימתי. משפחתו תרמה את איבריו - שהצילו את חייהם של ארבעה חולים במצב קשה
דבי שטראוס
כשהם גילו שיש להם פרקינסון הם ידעו שהם לא מוותרים על החיים. כיום, מלבד השיפור בפן הבריאותי, קבוצת החתירה לחולי פרקינסון בפארק הירקון מראה לכולם אופטימיות מהי - ועל הדרך מוכיחה כיצד אפשר להפיק טוב בחיים, גם עם מצבים פחות קלים. צפו
צילום: ג
לא קל לרוץ אבל מעבר לאתגרים הפיזיים יש התמודדויות נוספות כמו הערות חסרות טאקט שנאמרות בכל הזדמנות - החל מ"לא רואים עליך שאת רצה" ועד "אם עצרת זה לא נחשב שעשית מרתון". ביום ראשון הקרוב ליאת עיני תרוץ את מרתון אמסטרדם, בינתיים היא נזכרת בהערות הללו ולוקחת אוויר
צילום: shutterstock
אם נמאסו עליכם מסלולי הריצה הקבועים ליד הבית, שגרת הריצה בפארק או שאתם כבר לא יכולים לראות יותר את ההליכון, אולי הגיע הזמן שתעזבו את כל זה מאחוריכם ותבואו לרוץ בשטח. כך תתכוננו
צילום: עדי פולק
משנה לשנה עולה מספר המדוזות בחופי ישראל. איך להתמודד עם צריבת המדוזות ומה חשוב לעשות ולא לעשות כדי למנוע נזק לעור?
צילום: shutterstock
כיצד מתבצעת לידה טבעית, במה היא שונה מלידה בחדר לידה רגיל ומה קורה אם יש צורך ברופא? כל מה שאת צריכה לדעת על לידה באווירה ביתית, אבל עם רופא צמוד
צילום: shutterstock
מאיזה גיל מתבצעת בדיקת ממוגרפיה אצל נשים, מה ההבדל בינה לבין אולטראסאונד ולאיזה שינויים צריך לשים לב ולגשת לרופא? כל הפרטים החשובים על בדיקות שד
צילום: shutterstock
אם פעם היינו צריכים להמתין ללידה כדי לבצע פרוצדורות רפואיות בתינוק, בעת הצורך, הרי שהיום מבצעים את הניתוחים כשהעובר עדיין בבטן אמו. ד"ר דן ולסקי מסביר על החדשנות בעולם רפואת העובר

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד