ynet - בריאות
צילום: shutterstock
יותר ויותר אנשים סובלים מחסר במינרלים חיוניים כמו סידן, מגנזיום, ברזל ואבץ. זה קורה בגלל הידלדלות המינרלים האלה במקורות התזונה שלנו. וגם בגלל שאנחנו לא אוכלים מספיק מהם. כדי להשלים את החסר לא מעט אנשים לוקחים תוספי מינרלים. אבל נטילה מוגזמת שלהם עלולה לגרום להרעלות ולחסרים משמעותיים במינרלים אחרים. ועכשיו השאלה: אז מה עושים?
באדיבות המשפחה
זו התשובה שקיבל יניב כהן כשרצה לרשום את בתו ירדן בת השנתיים, שסובלת ממוטציה נדירה בבלוטת התריס. התסמונת גורמת לה לקצב לב מואץ, שדורש קבלת תרופה שלוש פעמים ביום. האב: "אבסורד שבגלל מצב רפואי מסרבים לקבל את הבת שלי". עיריית יבנה: "ייבדקו האפשרויות לסייע"
צילום: shutterstock
מאות ישראלים - ילדים ומבוגרים, נדבקו בשבועות האחרונים בדלקת גרון במה שנראה כשיא עונתי של המחלה. ממה נגרמת הדלקת, איך מאבחנים ומתי צריך לקבל טיפול?
צילום: shutterstock
זה לא נעים כשהילד שלכם משאיר סימני "שעון" על ילדים אחרים אבל במקום לכעוס עליו אפשר לעזור לו להיפטר מההרגל. מה כדאי לעשות ומאילו תגובות חייבים להימנע
צילום: hutterstock
חוקרים בספרד שבדקו עשרות אלפים, מצאו קשר בין חודש הלידה לבין הסיכון ללקות במחלות כרוניות. כך למשל גברים שנולדו בספטמבר היו בסיכון גבוה יותר לבעיות בבלוטת תריס, מאשר גברים שנולדו בחודשי החורף. ומה החודש "הכי בריא" להיוולד בו?
צילום: shutterstock
להגדיר תקציב, לתכנן מראש נסיעות ארוכות ובילויים מחוץ לבית, לא להילחץ כשמשעמם ולעשות איתם פעילויות מהנות שלא דורשות יותר מדי מאמץ. הספירה לאחור לתחילת החופש הגדול החלה וכדאי להיות מוכנים
null
כדי לאמן את שרירי הבטן והליבה צריך להתחיל מהבסיס, ואיזה בסיס טוב להתחלה יותר מתרגיל הפלאנק? רוצים ליהנות מבטן שרירית וחטובה? בואו ללמוד כיצד לבצע נכון את התרגיל הפופולרי וליהנות מכל האפשרויות שיש לו להציע
shutterstock
אנחנו נוהגים להסתכל על חדר הכושר כמקום בו שומרים על הבריאות, אך גם הוא לעיתים אינו חף מפציעות ותאונות. כיצד יש לנהוג במקרה של תאונה, והאם בכל המקרים מגיע פיצוי כספי?
צילום: shutterstock
ברוב בתי החולים, יחלפו 40-20 דקות עד שמטופל שהגיע לאחר שבץ מוחי יעבור בדיקת CT או MRI - איפה הוא ייאלץ לחכות יותר משעה? משרד הבריאות מפרסם את דירוג בתי החולים על-פי 34 מדדי טיפול, ולראשונה מציג גם נתונים השוואתיים על מרפאות טיפת חלב ועל שירותי החירום והאמבולנסים
צילום: shuterstock
השמנת ילדים היא לא גזירת גורל אבל דיאטות במרבית המקרים לא עוזרות. אז מה עושים? מתחילים להשקיע בתזונה נכונה, גם אם אין לכם זמן וכוח, ומפסיקים להתייחס לילד עם עודף משקל באופן שונה משאר הילדים
צילום: shutterstock
ברוב בתי החולים, יחלפו 40-20 דקות עד שמטופל שהגיע לאחר שבץ מוחי יעבור בדיקת CT או MRI - איפה הוא ייאלץ לחכות יותר משעה? משרד הבריאות מפרסם את דירוג בתי החולים על-פי 34 מדדי טיפול, ולראשונה מציג גם נתונים השוואתיים על מרפאות טיפת חלב ועל שירותי החירום והאמבולנסים
null
כדי לאמן את שרירי הבטן והליבה צריך להתחיל מהבסיס, ואיזה בסיס טוב להתחלה יותר מתרגיל הפלאנק? רוצים ליהנות מבטן שרירית וחטובה? בואו ללמוד כיצד לבצע נכון את התרגיל הפופולרי וליהנות מכל האפשרויות שיש לו להציע
shutterstock
אנחנו נוהגים להסתכל על חדר הכושר כמקום בו שומרים על הבריאות, אך גם הוא לעיתים אינו חף מפציעות ותאונות. כיצד יש לנהוג במקרה של תאונה, והאם בכל המקרים מגיע פיצוי כספי?
באדיבות המצולמות
עמית בת ה-17 חשה שהנושא של דימוי גוף בקרב בנות גילה הוא כמו פיל ענק במרכזו של חדר שאיש לא מדבר עליו, אז היא החליטה לעשות מעשה והקימה מסגרת של בנות נוער שמשוחחות בפתיחות על המראה החיצוני שלהן. "נערות עסוקות 24/7 בדימוי הגוף ואין להן אף אחד לדבר איתו על הנושא. זהו שטח הפקר"
null
הסכסוך בהדסה מתנהל על גבם של הילדים החולים. אמו של רענן בן ה־17 וחצי, חולה בסרטן המעי הגס במצב קשה, מבקשת: "סיימו את המשבר, אנחנו צריכים את הכוחות כדי להילחם במחלה הארורה ולא בביורוקרטיה"
צילום: מארק ניימן,לע"מ
הישג להורי הילדים החולים: משרד הבריאות הודיע לנשיא המדינה כי כל דרישות ההורים לילדים חולי הסרטן מהדסה – ימולאו. ההורים ביקשו להחזיר את 6 הרופאים ו-3 המתמחים למחלקה לאלתר - וחזרה לתפקוד המחלקה כפי שהיה לפני פרוץ המשבר. הרופאים המתפטרים טרם הגיבו
צילום: מיקי פריידן דוברות מד"א
הפעוט, תושב מצפה רמון נחנק כנראה ממזון שאכל בפעוטון. הוא פונה במסוק מד"א לביה"ח סורוקה במצב קשה אך יציב לאחר שפארמדיקים ביצעו בו פעולות החייאה
צילום: shutterstock
חוקרים מצאו שקשישים שמטיילים עם כלבם, מבצעים את כמות הפעילות הגופנית השבועית המומלצת לבריאות טובה. מומחית ישראלית: "כלב הוא מאמן אישי מוצלח"
צילום: shutterstock
מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצא מוטציה בגן של הורמון גדילה, שתורמת לאריכות ימים בכעשר שנים בממוצע בקרב גברים. מעתה יוקדשו מאמצים להפוך את המוטציה לתרופה או טיפול מאריכי חיים
צילום: shutterstock
הוא נחשב לאחד השמנים הפופולריים ביותר לאחרונה, אבל עכשיו מוציא איגוד הלב האמריקני רשימת הנחיות לגבי שמנים - ובה הוא מצביע דווקא על חסרונותיו של שמן הקוקוס. עם זאת מפרסם האיגוד רשימה של שמנים שיכולים להפחית את רמות השומנים בדם
צילום: shutterstock
אז עכשיו, עכשיו ממש, רגע לפני שהכל קורס, הגיע הזמן לעצור. ולנשום. ולהתבונן על חייכם. ולשאול את עצמכם, האם אני רוצה להמשיך לחיות ככה. האם אני יכולה למשוך עוד הרבה זמן. שהרי אתם לא באמת שולטים בחייכם. כי שליטה אמיתית היא חופש
null
חיידק שפלש לגופו כשהיה בן 16 גרם לשלומי פדוריאנו למחלת כליות קשה. היום, 20 שנה אחרי שהושתלה בגופו כליה, הוא מסרב לראות עצמו כנכה, ואף קטף את המקום השביעי בעולם ברכיבה למושתלי כליה. אפילו על קצבת הנכות ויתר - "הרגע שבו החזרתי את הכסף לפקידה היה אחד הרגעים המספקים בחיי"
צילום:shutterstock
עדשות משקפיים מרגיעות למשתמשים בעדשות מגע, עדשות אופטיות למשקפי השמש המוכרים וציפויים לעדשות למניעת עייפות וכאבי ראש. קבלו שלושה חידושים שהגיעו לישראל שהעיניים שלכם מאוד יעריכו
צילום: shutterstock
כולנו מפחדות שאנחנו לא מספיק חכמות, לא מספיק יפות, לא מספיק מושלמות ובאופן כללי לא מספיק. אז זהו שהגיע הזמן להבין שזה בדיוק ההפך. הגיע הזמן להבין שאנחנו מספיק טובות - והכל עניין של התבוננות ובחירה
צילום: Shutterstock
אחרי שנים של ניסויים עקרים לבנות זוגיות, כשבא הדבר האמיתי קשה לנו לזהות שזה קורה לנו. אבל נטל ההוכחה האינסופי והציפייה שמשהו רע יקרה בכל רגע - עלול להרוס לנו את האושר שמגיע לנו
צילום: shutterstock
לעשות אומגה זה כמעט כמו להתגרש: את מתה מפחד לפני, יש לך בחילה מרוב חרדה כשאת נכנסת לתוך זה, את נתקלת במוקשים לא צפויים ואז את נרגעת ומבינה שזאת חוויה מהנה לגמרי. גאיה קורן עשתה השבוע אומגה אחרי שפחדה ממנה כל החיים והבינה כמה דברים חשובים
צילום: shutterstock
רבים הופתעו לאור ההכרזה של איגוד הקרדיולוגיה האמריקני מסוף השבוע, לפיה שמן הקוקוס מעלה את רמות הכולסטרול ה"רע" בדם ועלול לגרום למחלות לב. אז מה גרם לשמן הקוקוס לככב בשנים האחרונות ברשימות מזון הבריאות ואיך קרה שהוא הוכרז כמזון על? דיאטנית מסבירה
צילום: shutterstock
צעירים מפתחים לעתים הפרעות אכילה כי הם פוחדים לגדול ולאבד את תמיכת ואהבת הוריהם ומשפחתם. למה חשוב לזהות את הסימנים הללו מוקדם ככל האפשר ולא ליפול למלכודת של מניפולציות בגלל הפחד לאכזב אותם? פרק שני בסדרה
צילום: shutterstock
הפרעת אכילה היא מחלה שהמתמודדים איתה - ועושים זאת בדרך כלל מבלי שאף אחד יודע. פסיכותרפיסטית מנסה לשפוך אור על התופעה, על הזיהוי שלה, על ההתמודדות ועל דרכי הטיפול. פרק ראשון בסדרה חדשה
צילום: אלבום משפחתי
הפיצוץ שהחריד את המועדון בדולפינריום בערב שבת ב-2001 הותיר את אירה אלמנה ואת בתה בת השלוש יתומה מאב. "לא האמנתי שאנשים שכמעט לא הכרתי באו לבקר והציעו עזרה", היא נזכרת. "רק בישראל זה יכול להיות ככה". בשותפות עם חמותה החליטה אירה לתרום את איבריו של הבעל, ולהציל בכך את חייהם של ארבעה אנשים
צילום: באדיבות המשפחה
טום נוימן בן השנה ו־11 חודשים אובחן לפני מספר ימים כסובל מדלקת במוח ונפטר אתמול בבית החולים. הוריו, בשעתם הקשה ביותר, החליטו לתרום את איבריו לילדים הזקוקים להשתלה
משפחתה של ליאל בבלר בת 16 מראשון לציון שנפגעה באורח אנוש בתאונת דרכים בסוף השבוע ומותה המוחי נקבע אתמול תרמה את איבריה. הלילה הוזנקו עשרות צוותי רפואה וביצעו השתלות שהצילו חמישה ישראלים
null
הוא בכלל מגיע מאומנויות לחימה ומזעזע את עולם היוגיסטים הרגועים עם תרגילים עוצרי נשימה ורמות שליטה שנדיר לראות. דילן וורנר שיעביר היום שיעור יוגה המוני בנמל תל אביב, הוא הגורו הלוהט של היוגה עם מיליון וחצי עוקבים ברשת, שלא מפסיקים לעשות לייקים לתמונות עוצרות הנשימה שלו
צילום: shutterstock
כושר שמתבצע באופן קבוע הוא דבר מבורך שיכול להשפיע באופן דרמטי על הבריאות וההרגשה האישית. אך מה קורה כשגם תופעה זו יוצאת מכלל שליטה? מכאבי פרקים, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, וחוסר יכולת לתפקד כראוי - אימון היתר הוא תופעה שמאוד רצוי להימנע ממנה. כך תבטיחו שלכם זה לא יקרה
null
אנחנו רגילים לנקות איתו את הבית, אך מסתבר שהוא יכול לשמש גם כאימון כושר שלם. סמרטוט הרצפה הגנרי והביתי יכול להוות פלא של ממש באימון שרירי הליבה. רגילים לעשות כושר באופן קבוע? צפו באימון שיבנה לכם בסיס טוב יותר, יגמיש את הגוף, וירחיק את הפציעות
צילום: shutterstock
שמש לוהטת או רוח דוקרת, בבוקרו של יום וגם בערב - העור שלנו לא נהנה מאקלים אידיאלי וצריך לשמור עליו כמה שאפשר - אז איך עושים את זה בכמה דקות בכל יום ומדוע חשוב לשמור על עור הפנים? התשובות בפנים
באדיבות הדסה הר הצופים
היום כבר לא יולדים כמו פעם - יש לאם אפשרויות בחירה רבות, החל מביות מלא ומעקב אחר בדיקות הרופאים ועד להחלטה אם להישאר בבית החולים כמה ימים עם אפשרות לישון בלילה כשהתינוק בתינוקייה
צילום: shutterstock
לידה היא פרויקט שמתכוננים אליו היטב, עושים שופינג מראש ומחפשים את אפשרויות הלידה והשירותים שהכי מתאימים ליולדת - רק צריך לזכור שאנחנו יכולים לתכנן מראש, אבל המטרה הראשית של כולנו, בכל המקומות והבחירות שלנו, היא לדאוג לכך שהתינוק ייוולד בריא
צילום: shutterstock
היום כל יולדת יכולה לבחור לעצמה את האופן בו היא רוצה ללדת ועל פי המלצות הרופא - מקיסרי ועד בבריכה מחוממת - ומה עושים בתי החולים בנידון? הכל כדי שיהיה ליולדת נוח

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד