ynet - בריאות
צילום: shutterstock
עיוורון, סרטן, זיהומים קטלניים, אלצהיימר, שיתוק - כל מחלה גדולה מתחילה בסימנים קטנים. נכון, לא כל כאב ראש הוא סימן לגידול במוח ולא כל שיעול מבשר על סרטן הריאות, אבל במקרים רבים ניתן להציל את המצב ולתת טיפול מתאים מיד עם התפרצות המחלה. מדריך
צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א
חיילים שנפצעים ונמצאים לא כשירים לשירות צבאי משוחררים באופן זמני מהצבא. בתקופה זו הם אינם מסוגלים לעבוד, הרצף הטיפולי שלהם נפגע, ורבים מהם נאלצים לשלם אלפי שקלים מכיסם בגין טיפולים. "אני מרגיש שהצבא השתמש בי ואז זרק אותי לכלבים", מטיח חייל שנפצע
צילום: shutterstock
מאות אנשים התבקשו לבחור מבין זוגות תאומים, את המושך ביותר לדעתם – זה שמעשן או זה שלא מכור לניקוטין. התוצאות היו ברורות: המעשנים נראו פחות אטרקטיביים במרבית המקרים. מחקר קודם בתאומים הראה את ההבדלים הבולטים בין פניהם של מעשנים ללא מעשנים
צילום: אבי מועלם
לא צריך ציוד מיוחד, לא צריך להתכונן, רק להחליט שמתאמנים במשך 10 דקות והתוצאות לא מאחרות לבוא. אימון בוטקאמפ בבית - צאו לדרך
צילום: shutterstock
אם יש לכם רעיון ליוזמה, שירות או טכנולוגיה שיכולים לשפר את מערכת הבריאות, אתם מוזמנים להגיש אותו ל"חממת הבריאות". הרעיון הזוכה יזכה את יזמיו בייעוץ וליווי מקצועיים ובסכום של עד 250 אלף שקלים לפיתוח
צילום: shutterstock
הם חושבים שיש מטלות בבית שהילד יכול לקבל עליהן כסף ומאמינים שזה יעזור לו ללמוד על התנהלות כלכלית. ומה דעתה של מנחת הורים? "גם אנחנו כהורים עושים הרבה מעבר לתפקיד הבסיסי שלנו, ואף אחד מאיתנו לא חושב שהוא צריך לקבל תשלום תמורת השירות שלו"
צילום: רינת שניידובר
הם עדים למראות הקשים ביותר, וכל מילה שלהם עשויה לחרוץ גורלות. רופאי המכון לרפואה משפטית, המקום שבו מנתחים גופות כדי לקבוע את סיבת המוות, נחשפים לראשונה בסדרה חדשה ומספרים על הפחדים, החרדות והדמעות אל מול המשפחות שאיבדו את יקיריהן
צילום: shutterstock
הבקרים והלילות קרים אבל במהלך היום נעים, לכן לא תמיד ברור איך להלביש ילדים קטנים שעוד לא יודעים להסביר את עצמם. כמה שכבות הם צריכים, מתי נדע שחם להם יותר מדי, ושאלת השאלות - אפשר לוותר מדי פעם על מקלחת?
צילום: shutterstock
מאיזה גיל אפשר לדעת מה הצד הדומיננטי של הילד, למה יש ילדים שנולדו שמאליים ועם הזמן הפכו לימניים ואיזו בדיקה אתם יכולים לעשות בבית כדי לדעת מה היד הדומיננטית של ילדכם? מומחיות בתחום עם כל התשובות
צילום: shutterstock
אם אתם רואים את הילד שלכם כעצלן, עושה דווקא, מפונק או בכיין, יש סיכוי גבוה שככה הוא גם יראה את עצמו. אז מה הדרך הנכונה להעיר לו, ומאילו פידבקים כדאי להימנע?
הכנת נרות ריחניים, טיול עששיות, תהלוכת לפידים, כתב חידה וקטיף עצמי. מחפשים לאן לצאת עם הילדים בחופשת החג? כל מה שצריך לדעת על הפעילויות מצפון ועד דרום וגם - כמה תשלמו על זמן האיכות המשפחתי
באדיבות מיכל דבידוביץ
עם העלייה בגיל פעולות פשוטות ויומיומיות הופכות לעיתים לקשות. טכניקת אימון ייחודית מבקשת לענות על הצורך לתירגול ייעודי לבני הגיל המבוגר. מפתחת הגישה מספרת על ארבעת העקרונות שיבטיחו למתאמנים חיזוק של השרירים, טווחי תנועה במפרקים, שיווי משקל ומוח חד
צילום: באדיבות המצולמים
בגיל 31, כשהוא בעיצומו של טיול חובק עולם, התבשר אורן ליברמן, כתב רשת CNN בירושלים, שהוא חולה בסוכרת מסוג 1. הוא לא נתן למחלה למנוע ממנו להשלים את מסעו סביב הגלובוס, וכעת הוא מפרסם ספר על חוויותיו: "אם לא הייתי מטייל, לא הייתי מתקבל לעבודה ככתב של CNN"
מוזיקאי אמריקני שזרועו נקטעה עבר השתלת יד ביונית חדשה וכעת הוא יכול כעת להזיז כל אחת מהאצבעות ולנגן בפסנתר
צילום: shutterstock
לא מקפידים על תנאי תברואה כנדרש בחוק, לא משליכים מחטים לפחים ייעודיים ועושים קעקועים לילדים מתחת לגיל 16 – ללא אישור הורים. ממצאי דו"ח משרד הבריאות, שבדק 19 מכוני קעקועים באזור תל אביב
צילום: shutterstock
מנכ"ל משרד הבריאות הודיע היום כי משקאות עתירי סוכר יסומנו באזהרה אדומה, בעוד משקאות שמכילים תחליפי סוכר יקבלו פטור מהסימון. יצרני המזון התנגדו וטענו כי "גישה זו רק תעודד החלפת רכיבים טבעיים בתמציות וחומרים כימיים שלא נחקרו עד כה". ההצבעה על התקנות נדחתה לשבוע הבא
צילום: shutterstock
השבועות הקרובים יהיו מורטי עצבים עבור חולים רבים, שעבורם ההחלטות שיתקבלו בוועדת הסל יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות. מטיפולים לסרטן ועד התרופה לילדי ה־SMA: אלה התרופות שהגיעו לקו הגמר
צילום: shutterstock
חוקרים מאוניברסיטת אריאל מצאו כי כ-32% מהילדים שעברו התערבות כירורגית פיתחו תסמונת דחק רפואית המתבטאת בסיוטי לילה, רתיעה מבדיקות, חוסר שקט וקשיים בתפקוד. החוקרים: הורים ששיתפו את הילדים בטיפול והסבירו על הצפוי – הפחיתו את הסיכון
צילום: shutterstock
מחקר רחב היקף שנערך בדנמרק מגלה כי נשים שמשתמשות בגלולות למניעת היריון והתקנים תוך רחמיים שמשחררים הורמונים נמצאות בסיכון גבוה יותר ב-20% בממוצע ללקות בסרטן השד מאשר נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה הורמונליים
צילום: shutterstock
מולטיוויטמינים בצורת סוכריות גומי לילדים הם מהתכשירים הנמכרים ביותר בעולם בתחום רפואת הילדים, אולם בדיקות מעבדה שכללו עשרות מותגים גילו כי מרביתם אינם עומדים בדרישות הבסיסיות לתוספי תזונה. חלק מהוויטמינים היו בעלי רמות מסוכנות של ויטמין A, אחרים כללו כמויות גבוהות של סוכרים וחומרי שימור שפגמו ביעילותם
צילום: shutterstock
להעביר את החיים בקנאה ובזלזול לא מרגיש לי גן עדן, ואת חיי אני מעדיפה להעביר בהוקרה, גם אם קטנה ובלתי מורגשת. תארו לכם עולם של תודות ופרגונים ואהבה הדדית – ממשלות יפלו וחדי קרן יתעופפו על קשת צבעונית בשמיים. יהיה פה כל כך טוב, שנשתגע
צילום: shutterstock
דלקת עור אטופית, אטופיק דרמטיטיס המכונה גם אסתמה של העור, נפוצה בקרב כחמישית מהאוכלוסייה, ושכיחה מאוד בקרב ילדים. למה היא מתפרצת ומהו הטיפול היעיל בה?
null
מלידה של תינוק פג, דרך אשפוז ממושך וטראומטי כילדים ועד ליווי צמוד של בעל בשנות חייו האחרונות - לטטיאנה, משה, גידי ושלי היו חוויות לא פשוטות במפגש עם מערכת הבריאות. דווקא מתוך המקום המפחיד והחשוך, החליטו הארבעה להפוך לאנשי צוות רפואי בעצמם ולהפוך את הקושי לעשייה יומיומית למען בריאותם של אחרים
אם היינו רואות את עצמנו מהצד, היה לנו כל כך הרבה יותר קל בעולם הזה. עבור הקרובים אלינו אנחנו יותר שקופות מאשר לעצמנו. הם יודעים לקרוא אותנו במילים פשוטות, פשוט כי הם מתעניינים בנו
צילום: Shutterstock
האהבה תלויה בכם. רק בכם. אהבה זה לא רגש. אהבה זה רצון. אהבה זו בחירה. אהבה זו החלטה. אתה מתאהב בה כי אתה רוצה להתאהב בה. את אוהבת אותו כי את רוצה לאהוב אותו. אבל כדי לאהוב צריך לשחרר את מה שלא עובד. את מה שמייסר. את מה שמתסכל
החיים, השיגרה ובעיקר הפחד ממה שיקרה בעתיד (אם בכלל) גורמים לנו למצוא פגמים בבן הזוג שלנו, אותו אחד שעד לא מזמן הערצנו ולא רצינו להיפרד ממנו ולו לשנייה. ברגע שתבינו שזה בעצם הכל בראש, תיפטרו מהפחד ותיפתחו לאהבה
צילום: shutterstock
נכון שאין סופגניות מרזות, אבל אתם, הצרכנים, בהחלט יכולים לבחור באפשרות הבריאה יותר מהמגוון העצום שמוצע בחנויות ובקונדיטוריות. אז איך תדעו אם הסופגנייה שלפניכם מזיקה מאוד לבריאות או שממש לא נורא לטעום ממנה בחג הקרוב? הדיאטנית יעל היינמן-ברמן מסבירה
גיל שאול ומנש דיגמי גרים בקיבוץ חולדה, ולפני 4 שנים הפכו לחברים טובים. אחד מתחומי העניין המשותפים להם היה השמנת היתר של שניהם. הם החליטו לרדת במשקל ביחד, והיום אחרי שהצליחו להשיל מעצמם 60 ק"ג הם אומרים: "כשהמשקל החל להפריע לבריאות שלנו, הבנו שחייבים לרזות"
צילום: shutterstock
מחקר חסר תקדים בהיקפו מצא כי דיאטה דלה בשומן עשויה להגביר תמותה מוקדמת. מנגד, צריכת שומן, כולל שומן רווי שמושמץ על ידי ארגוני הבריאות, מיטיבה עם הבריאות. החוקר: "ההמלצות הנוכחיות לגבי צריכת שומן אינן תואמות את הממצאים שאספנו"
צילום: דוברות מרכז שניידר לרפואת ילדים
השתלת כליה נדירה שבוצעה במרכז לרפואת ילדים שניידר באלכס בן שלמה, בן שנה ועשרה חודשים, הצילה את חייו. אלכס נולד עם כליה אחת ונאלץ לעבור כל יום טיפולי דיאליזה. בזכות משפחה שהסכימה לתרום את איברים, נמצאה לו כליה - וחייו ניצלו
null
הדסה נאלצה להיפרד מבנה דורון לאחר שתאונת טרקטורון הותירה אותו במצב של מוות מוחי. בתום ימים שבהם התנדנדה האם בין תקווה לייאוש, ישבה לצד מיטתו, לחשה באוזניו מילות אהבה ושרה לו שירים מילדותו, החליטו בני המשפחה לתרום את איבריו של הבן - ולהציל אחרים. מחר (ה') תשתתף האם בטקס שייערך במשכן הנשיא, ובו יוענקו אותות הוקרה למשפחות תורמי האיברים בישראל, על אצילות נפש ושותפות בהצלת חיים
null
עמי טודובר נחנק מפרוסת לחם כשבילה במסעדה והתמוטט. לאחר שמאמצי ההחייאה כשלו והרופאים נאלצו לקבוע את מותו, בחר בנו היחיד, שאיבד גם את אימו לפני 11 שנים, לתרום את איבריו של האב. "תמיד דאגתי שיקרה לו משהו כי הוא לקח הכול ללב", אומר הבן. "אני יודע שהוא היה רוצה לעזור לאחרים"
null
בעוד ריצה בעלייה דווקא נהנית מעלייה מתמדת בפופולריות, דווקא ריצה בירידה זוכה למוניטין מפוקפק. האם היא באמת מזיקה? לא אם יודעים כיצד לתרגל אותה נכון. כך תוכלו לרתום לטובתכם את כל היתרונות, ללא סיכון לפציעות
צילום: shutterstock
ספיד דייט? זה היה בניינטיז. היום יש דייט תוך כדי ריצה. אז מה יש בתופעה הזו שהחלה תופסת תאוצה בעולם שמושך כל כך הרבה אנשים? מלבד דרך לא שגרתית להעביר דייט היא גם משלבת את כל יתרונותיו של אימון ריצה. מדריך הריצה יונתן מלכא מסביר איך גם אתם יכולים
צילום: פיטביט
ה"איוניק", שעון הכושר החדש מבית פיטביט, מביא תצוגות, צבעים ופונקציות רבות וחדשות לעולם שעוני הכושר. אפילו מוסיקה אפשר להטעין בו ולוותר על הנייד בבית. רק חבל שהוא לא מגיע עם השפה העברית. נצמדנו אליו למספר ימים וחזרנו עם רשמים
צילום: shutterstock
תוכנית ייחודית בקופת חולים מאוחדת נותנת מענה לאישה בהריון מרגע הכניסה להיריון ועד הלידה. איך זה מתבצע?
צילום: עדי פולק
משנה לשנה עולה מספר המדוזות בחופי ישראל. איך להתמודד עם צריבת המדוזות ומה חשוב לעשות ולא לעשות כדי למנוע נזק לעור?
צילום: shutterstock
כיצד מתבצעת לידה טבעית, במה היא שונה מלידה בחדר לידה רגיל ומה קורה אם יש צורך ברופא? כל מה שאת צריכה לדעת על לידה באווירה ביתית, אבל עם רופא צמוד
צילום: shutterstock
מאיזה גיל מתבצעת בדיקת ממוגרפיה אצל נשים, מה ההבדל בינה לבין אולטראסאונד ולאיזה שינויים צריך לשים לב ולגשת לרופא? כל הפרטים החשובים על בדיקות שד

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד