ynet - בריאות
צילום: shutterstock
אם עד היום לא ידעתם באיזו מידה האומגה‭ ,3 ‬ הוויטמין C או הכורכומין שאתם נוטלים אכן מגיעים ליעדם, טכנולוגיה חדשה בתחום תוספי התזונה מסתמנת כמענה לתעלומת הספיגה
צילום: דורון גולן
חבורת צעירים ישראלים נדבקה בתולעת ה"בילהרציה" באגם מלאווי. אחד מהם הובהל לבית החולים רמב"ם לאחר שכמעט והתעוור. עינו נפגעה קשות, אולם רופאי רמב"ם הצליחו להציל חלק מראייתו. מומחה: "מומלץ לא לרחוץ באגמים באפריקה, דרום אמריקה ואירופה"
צילום: shutterstock
יש יום אחד בשנה, הוא יום כיפור, שבו אנחנו מכוונים כל כולנו לתהליך של סליחה וניקוי מכעסים. אבל למה לא לעשות את זה כל הזמן? חדי חזן, מומחית בסליחות, מסבירה על האופן שבו הכעס מרעיל אותנו מבפנים ועל שלוש פרקטיקות פשוטות שיעזרו לכם לשחרר ולסלוח - כל השנה
null
פסטיבל כושר המוני באי האלים בבאלי, קרוז זומבה ממיאמי לקאריביים על אניית תענוגות, 85 אימוני כושר ב-60 שעות אל מול הרי אדום ופסטיבל כושר בשנגחאי שמאתגר את החדשנות והטכנולוגיה. ערוץ הכושר עם חמישה פסטיבלים בנושא כושר, שסוחפים אליהם מאות מתאמנים מרחבי העולם
צילום: אבי מועלם
עונת החגים בעיצומה וזה הזמן להתחיל להתאמן. אימון בטן שורף הוא בדיוק הדבר הנכון - 10 דקות ודי והבטן שלכם תודה לכם
צילום: דפנה בן נון
הורים לילדים מאותו המין מקבלים הערות מהסביבה כמו - "יודעים לעשות רק בנים?", "תמשיכו עד שתהיה בת" או "נו, הפעם זה הצליח?" אבל מה גורם לחלקם לנסות שוב ושוב, ועד כמה חשוב להם שיהיו ילדים משני המינים?
צילום: shutterstock
השעמום הוא צדו האפל של ניהול היתר שבו נתונה הילדות כיום. לכן, במקום להילחץ כדאי לראותו כהזדמנות לביטוי של יצירתיות ועצמאות. חוויות מתסכלות ומאתגרות הן הזדמנות עבור הילדים להעשיר את רפרטואר המיומנויות שלהם
צילום: shutterstock
זו אחת התופעות השכיחות בעולם המערבי, ולא רק אצל צמחונים או טבעונים. למחסור בברזל יש גורמים רבים שדורשים בירור רפואי, והתסמינים שלו נעים בין לשון חיוורת לרגל עצבנית. הנה 9 סימפטומים מרכזיים למחסור בברזל שחשוב להכיר
צילום: לירון ויסמן
כשמאיה פולק חזרה לעבודה נרגשת לאחר חופשת לידה היא ציפתה לקבלת פנים חגיגית אבל הבינה שמלבדה אף אחד לא מתרגש. כשהחליטה לעזוב ולפתוח עסק אנשים אמרו לה שזה לא הזמן לצאת להרפתקה, אך למרות הכל היא התמודדה עם הפחדים ועשתה מהלך
צילום: shutterstock
"סליחה שאני אומרת לך שתמיד אהיה שם בשבילך, למרות שאיבדתי את אמי בגיל צעיר ואני יודעת שהכל יכול להשתנות", "סליחה שלא תמיד הצלחתי להכיל את הקושי שלך" ו"סליחה על כך שאבא ואני התגרשנו ונאלצתם לעבור שנה קשה". לקראת יום כיפור - אמהות מבקשות סליחה
צילום: shutterstock
במקום להעניש את עצמכם כשאתם פולטים משפטים שאחר כך גורמים למצפון שלכם לעבוד שעות נוספות, קחו נשימה והתנצלו בפני הילדים. אבל איך עושים את זה נכון?
צילום: shutterstock
חודש לאחר פרסום המחקר שגילה שאספירין אינו מפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב, שבץ מוחי או סרטן, מגלה מחקר חדש שנערך בקרב אנשים בריאים בני 65-70 כי אספירין, לא רק שלא מגן בפני תמותה, אלא מגביר סכנת דימומים בגוף. מומחה: ההמלצות לא השתנו לחולים שנוטלים אספירין
null
כ-20% מאוכלוסיית העולם סובלת מכאב כרוני הפוגע אנושות בחייהם. מומחה לכאב, אורטופד ומטפל בשיטות אלטרנטיביות מסבירים למה עם העלייה בגיל מרגישים כאב חזק יותר, מה הם הבעיות הרפואיות שגורמות לכאבים, מתי הכאב הופך לכרוני ונותנים שבע אפשרויות טיפול שונות להפחתת הכאב במיוחד בגיל מבוגר
צילום: Gettyimages
מחקר חדש שנערך בשווייץ קושר בין חשיפה ארוכת טווח לקרינה סלולרית לפגיעה בזיכרון בקרב בני נוער. הקשר בין יכולת הזיכרון והחשיפה לקרינה היה בולט יותר בקרב בני נוער שהחזיקו את הטלפון הנייד בצד הימני של הראש. יש פתרונות
צילום: דורון גולן
משפחתה של אישה (75) הנמצאת יותר מ־20 שנה בתרדמת תובעים את בית־החולים רמב"ם: הרגל שלה נשברה במהלך אשפוז. בכתב התביעה נטען כי בשל מצבה של האישה השבר לא התאחה והיא חווה סבל מתמשך מדי יום. רמב"ם: "פעלנו במקצועיות"
צילום: באדיבות ארכיון בית השיטה
אלון אילת, בן קיבוץ בית השיטה, נפל ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים. בימים הבאים נהרגו עשרה חברי קיבוץ נוספים. אחיו של אלון, עוזי ומיכל, נזכרים בימים הנוראים ההם
צילום: shutterstock
לאחר שביולי שם קץ לחייו מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית: אתמול התאבד עוד רופא בכיר
צילום: shutterstock
חוקרים שבדקו עשרות אלפי אנשים מרחבי העולם מצאו כי אלה שצרכו מוצרי חלב היו בסיכון מופחת למות מהתקף לב ושבץ מוחי. ככל שצריכת מוצרי החלב הייתה רבה יותר, כך ההגנה הייתה גדולה יותר
צילום: shutterstock
לאחר שחוקרים בבריטניה מצאו שיעורים גבוהים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בחדרי שירותים של בתי חולים בהם הופעלו מייבשי יידים סילוניים, הם ממליצים: הסירו את מייבשי הידיים הסילוניים מבתי החולים
צילום: shutterstock
מחקר חדש מגלה באיזה פריט כדאי לא לגעת בשדה התעופה: חוקרים מצאו כי הוא מזוהם אפילו יותר מהשירותים. הבעיה: יהיה לכם מאוד מסובך להתרחק ממנו
צילום: shutterstock
אנשים רבים שסובלים מבעיות בבלוטת יותרת התריס, אשר אחראית על ויסות הסידן בגוף, סובלים גם מדכדוך כבד. ניתוח כריתת הבלוטה, כך מתברר, פותר שתי בעיות במקביל. באיכילוב מבצעים אותו עכשיו בשיטה חדשנית
צילום: shutterstock
כוח רצון אדיר, אמונה עמוקה או סתם ביש מזל - תשעה מקרים של בני אדם שבדרך זו או אחרת ומסיבות שונות ומשונות נמנעו ממזון ומים במשך ימים ארוכים, והצליחו לצאת מזה בחיים
צילום: shutterstock
את מבקשת סליחה באופן קבוע. את מתנצלת. את מצטערת. את רוצה שיאהבו אותך. שיחבקו אותך. שיגידו לך שהכל יהיה בסדר. אז את מתרפסת. מקטינה. מבטלת את עצמך. אז זהו שדי. מתי כבר תפסיקי? מתי כבר תגידי: לא בא לי. מתי תאמרי: זה אתם, לא אני
צילום: shutterstock
יום כיפור הוא בדיוק הזמן לעשות שינוי ורק לטובה. תקבלי את ההבנה שהכל בר חלוף ולכן עלייך לחיות את חייך עכשיו ולא מחר. תקבלי הכל בהומור, תקבלי באהבה, תקבלי את עצמך
צילום: Shutterstock
שאלתי את בן הזוג אם הוא בא אליי לחג. בתגובה, התפתח אצלו וירוס מסתורי שמסרב להיעלם כנראה עד אחרי החגים. כמה תובנות על הקשר בין זוגיות (בעיקר בפרק ב'), החגים ורגשות האשם של כולנו
צילום: Shutterstock
מסתבר שכולנו, או לפחות חלק גדול מאיתנו מפחדים מאינטימיות. אז איך מפסיקים לברוח מהרגעים הקסומים האלה ומתחילים להתחבר?
צילום: shutterstock
מה חשוב לדעת לגבי צום יום הכיפורים והמיתוסים המלווים אותו ואיך גם כדאי להיערך אליו כדי לסיימו ללא נזקים בריאותיים
צילום: shutterstock
יום כיפור הוא אחד הימים בו רובנו צמים מסיבות דתיות, אבל האם צום הוא שיטה יעילה גם לירידה במשקל? ד"ר שון פורטל מסביר איך הצום משפיע על הגוף ואיך הוא קשור לשיטות הרזיה שונות
צילום: suhtterstock
הדיאטה הקטוגנית דוגלת בהקטנה משמעותית של כמות הפחמימות ובהגדלה של כמויות השומנים כדי להוריד את רמות האינסולין, לשרוף יותר שומן ולרדת במשקל. איך שומרים על תזונה קטוגנית בחגים, מול אילו אתגרים אנחנו צפויים לעמוד וכיצד נראה תפריט ארוחת חג קטוגני? התזונאית עדינה בכר מסבירה ומדגימה. ויש גם מתכונים
צילום: באדיבות המשפחה
רוחמה רפאלי ניצלה מזוועות הנאצים בבודפשט ועלתה לארץ בילדותה. אמש היא נפטרה בעקבות דימום מוחי ומגופה נתרמו איברים שהצילו ארבעה ישראלים. קרובת משפחתה ח"כ שולי מועלם: "למדנו ממנה חסד אינסופי"
צילום: דורון גולן
ד"ר רביע שקור סיים תשע שנות לימודי רפואה בהצטיינות ורגע לפני שהגשים את חלומו להיות רופא, נפטר. בני משפחתו הסכימו לתרום את איבריו, שהצילו שתי נשים שקיבלו את כליותיו. "אני מאוד שמח במחשבה שהבן שלי עזר לאחרים והוא חי בהם. זה מנחם אותי", אומר אביו
לפני שבועיים וחצי אמיר רענן, בן 47 מקיבוץ צובה, לקה בלבו בעת רכיבה על אופניים. כשהגיע לביתו התמוטט. לאחר החייאה ממושכת הוא פונה לביה"ח שם נקבע כי הוא סובל מנזק מוחי קשה ולא התעורר מהתרדמת. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו שהצילו ארבעה
צילום: אבי מועלם
אימון אפקטיבי שיאפשר לכם גם להעלות דופק וגם להרוויח רגליים חטובות וחזקות. אז אל תוותרו עליו גם בחגים והתחילו להתאמן
creative disorder
כיום כשהפופולריות של תרגילי משקל גוף רק עולה ועולה גם כמות הטעויות עולה בהתאמה. מהו אופן הביצוע הנכון ביותר? בדקנו 3 תרגילים קלאסיים וכמובן שגם צירפנו את הטעויות שכולם נופלים בהן
בת אל כהן
אימוני הרחוב, ה-Street Workout תופסים תאוצה. הם לא עולים כסף, נגישים לכולם ומשפיעים על קבוצות שרירים רבות. רוצים לנסות? קבלו הוראות מפורטות איך לבצע ארבעה תרגילים לגמרי לא פשוטים
צילום: ארכיון נשות הדסה
גם 45 שנה למלחמת יום הכיפורים מגיעים הסיפורים על הרכבת האווירית של המתנדבים היהודים - ישראליים ותושבים מחו"ל שהגיעו לישראל בזמן המלחמה ועזרו לטפל גופנית ונפשית באלפי הפצועים במלחמה הגורלית מקום המדינה. הנה סיפורים של כמה מהם מתוך הארכיון של ארגון "נשות הדסה"
צילום: Gettyimages
אנטי אייג'ינג כבר לא מספיק לטיפוח ותחזוק עור הפנים, ומתברר שהבשורה החדשה בתחום היא שיטת הנוטרי-קוסמטמיקה שבבסיסה קשר הדוק בין רכיבי תזונה למראה העור. אחד מהרכיבים המובילים הוא קולגן. איך הוא משפיע על מצב העור ואיך הכי בריא לצרוך אותו?
צילום: shutterstock
ארון הקוסמטיקה של רובנו עמוס במוצרים, מסרום דרך קרמים שונים ועד למסיר איפור המותאם לעורנו - אבל האם ידעתם שיש חשיבות לסדר הפעולות שלכם בזמן הטיפוח וששימוש במוצר מסוים לפני מוצר אחר עלול לגרום לאי נעימות בעור? עשינו לכם סדר בסדר
צילום: shutterstock
מתי בפעם האחרונה קראתם את מה שכתוב על קופסת קרם הלחות שלכם, מה זה אומר רכיבים טבעיים ואיזה יתרונות יש לרכיבים הללו כשזה מגיע לטיפוח העור שלנו? כל התשובות

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד