ynet - בריאות
צילום: יחידת הצילום של שיבא
אחרי שצבר מוניטין כאחד המנתחים הטובים בעולם בתחום הכבד החליט פרופ' דניאל אזולאי לעשות עלייה מפריז. הגעתו ארצה היא חלק מהחזון של בית החולים שיבא לפתוח יחידת השתלות כבד בהובלתו. "זה לא נורמלי שבמדינה מתקדמת כמו ישראל חולים צריכים לטוס לחו"ל כדי לעבור ניתוחים. החלטתי להיענות לאתגר"
צילום: shutterstock
מחקר חדש מאוניברסיטת הרווארד מראה שאכילת בשר צלוי קשורה ליתר לחץ דם. מחקר זה מצטרף לעבודות קודמות שכבר קבעו כי אכילת מזונות צלויים בטמפרטורה גבוהה עלולים לגרום למחלות שונות ובהן סרטן. הדיאטנית שני ששון עם 8 טיפים יעילים ופשוטים ליישום שיהפכו את המנגל שלכם להרבה יותר בריא
צילום: יעקב נחומי
ג'ונתן סנדול, יהודי מדרום אפריקה, חלה בלוקמיה ונזקק לתרומת מח עצם כדי לחיות. עורכת הדין לירון פריימן, שהצטרפה למאגר התורמים של "עזר מציון" במהלך שירותה הצבאי, הייתה זו שתרמה לו חיים. כעת הם נפגשו לראשונה
צילום: ארכיון נשות הדסה
איפה הוקם בית החולים הראשון בישראל, כיצד הגיע האמבולנס הראשון לארץ, מה הביא לפתיחת קופות החולים, איך נעצרה מגפת שיתוק הילדים ומחלת הטרכומה וכיצד קיבל בית החולים סורוקה את שמו? חוזרים אל ימי הקמת מערכת הבריאות בישראל
צילום: shutterstock
חוקרים אמריקנים שדגמו עשרות חדרי שירותים , מצאו מושבות חיידקים צואתיים רבות בחדרים עם מייבשי ידיים אוטומטיים - זאת בהשוואה לשירותים בלי מייבשי ידיים. המחקר מתווסף למחקרים קודמים שפורסמו בשנים האחרונות שמצאו שמייבשי האוויר הסילוניים עלולים להפיץ חיידקים צואתיים מהאסלה – ישר אל גופכם
צילום: ynet
כבר עשר שנים שד"ר איהב מנסור מעניקה טיפולי שיניים בחינם לקשישים שמרותקים לביתם במסגרת התנדבותה ביד שרה. "בראיון הקבלה לעמותה שאלו אם אהיה מוכנה לתת טיפול לקשישים יהודים. זה קומם אותי. מה ההבדל בין מוסלמי, נוצרי או יהודי?"
צילום: טלי בריל
לרגל החגיגות למדינה ביקשנו משלוש אימהות ותיקות לספר איך הן גידלו את ילדיהן ומה דעתן על החינוך שנותנים ההורים כיום. אז מה השתנה? "מעולם לא התמודדנו עם בעיות שינה, מקלחות, סירוב לישיבה סביב שולחן או התנגדות להכין שיעורי בית. מה שהיה צריך היה לעשות עשו"
צילום: New England Journal
רופאים מדווחים על תופעה נדירה בה ה"סקלרה", אותו אזור שאמור להיראות לבן, הפך לכחול אצל קשיש בן 70. לאחר בדיקה התגלתה הסיבה - תופעת לוואי של התרופה האנטיביוטית מינוציקלין לטיפול בדלקת מפרקים
צילום: shutterstock
מגלה מחקר חדש שתרסיס של הסם עשוי לעצור מחשבות אובדניות באופן מיידי. החוקרים: "אם הטיפול יאושר מטרתו תהיה להוות גשר משלב המשבר הדיכאוני ועד לתחילת השפעתם של נוגדי הדיכאון"
צילום: שמוליק שלוש
אנשים מתים בכל יום ברחבי הארץ בגלל טעויות רפואיות ונזקי המערכת - יותר ממלחמות, טרור ותאונות דרכים גם יחד. איך ייתכן שמדינה עם רמת רפואה מהמתקדמות בעולם וצוותי רופאים ואחיות מעולים שמחזיקים את המערכת, בכוחות נחלשים, סופגת מדי יום פיגוע המוני כזה? לד"ר אביבה אלעד יש דרך לפתרון - והיא כוללת את כולנו
תומר פדר
ממש על יד הגבול עם סוריה, באחד המקומות היפים בארץ, התקיים בסוף השבוע שעבר "מרוץ הרי הגעש בגולן", שמשך אל אחת הנקודות הצפוניות בארץ מאות רצים שלא פוחדים מאתגרים. גם ערוץ הכושר היה שם
צילום: AFP/Getty Images
האיש הראשון בעולם שעבר שתי השתלות פנים: ג'רום המון עבר את השתלת הפנים הראשונה שלו בפריז ביולי 2010, אולם מצבו הידרדר והוא נאלץ לעבור השתלת פנים שנייה לפני מספר חודשים. כעת הוא משתקם ומנסה להתרגל, שוב, לפניו החדשות
צילום: shutterstock
איך לספר על מות אהוב למבוגר הסובל מבעיות זיכרון, מה להגיד ומתי לוותר? "מניסיון של שנים, יש זכות לכל אדם לדעת שמי מיקיריו נפטר", אומרת גרונטולוגית ומרפאה בעיסוק ונותנת הנחיות להתנהלות במצבים כואבים
סרטון שהגיע לידי ynet מראה כיצד במהלך הכשרה לטיפול בנפגעי טראומה בצה"ל, החיילים מחדירים נקזים לריאות של חזירים חיים, כשההרדמה לא מצליחה. עמותת תנו לחיות לחיות: "חייהם של בעלי החיים אינם הפקר". דובר צה"ל: "האימונים מתבצעים לצורכי הכשרה כירורגית לפרוצדורות מצילות חיים בלבד"
צילום: רויטרס
המוצרים יימכרו באריזות של 10 גרם, בטווח מחירים שינוע בין 120 ל-140 שקלים כולל מע"מ, בהתאם לריכוז החומרים הפעילים בהם. "אנחנו לוקחים בחשבון את האוכלוסיות שצורכות קנאביס בכמויות גדולות ונמצא את הדרך לעזור להם, על מנת שלא ייפגעו", אמר מנכ"ל חברת BOL Pharma
צילום: באדיבות המשפחה
איך מרגישים הורים שכולים כשהם שומעים בחדשות על עוד חייל שנהרג? ומה קורה בזמן מלחמה, כשהאזכרות לבנים מתערבבות עם הידיעות על חיילים שנהרגו ועל עוד משפחות שנכנסו למעגל השכול? תיעוד מיוחד ממפגש של 8 הורים שכולים שבניהם נפלו במלחמת לבנון השנייה - שהתקיים בקיץ 2014 - בזמן מלחמת צוק איתן
צילום: מוטי קמחי
מתצהיר שהוגש לבג"צ ושעליו חתום גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, עולה כי המשרד פועל לקידום פעיל של ההחלטה לקלוט 1,000 עובדים פלסטינים בענף הסיעוד. זאת על אף ההתנגדות הברורה שהביע סגן השר, יעקב ליצמן, למהלך
צילום: shutterstock
על פי תוצאות המחקר השימוש ב-MRI מנע מהצורך מביצוע ביופסיה בקרב גברים שבדיקות הדם הנהוגות עד כה הראו תוצאות לא חד משמעיות. ד"ר איתי שטרנברג, מנהל היחידה לאורואונקולוגיה, המרכז הרפואי מאיר: "מדובר בבדיקה מדויקת יותר ושתמנע פרוצדורות מיותרות". לאור תוצאות המחקר, ההערכה היא כי האיגודים האורולוגיים הגדולים ימליצו על שינוי ההנחיות
צילום: shutterstock
חוקרים מהאקדמית ת"א-יפו בדקו את השפעתו של מוות פתאומי על יתר בני המשפחה. בין היתר נמצא כי אובדן לא צפוי מגביר פי 3.5 את הסיכון של יתר בני המשפחה לשים קץ לחייהם. הקבוצה שמצויה בסיכון הרב ביותר – הורים שחוו התאבדות של ילדם
צילום: shutterstock
3 מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר אילן הראו כי בני הדור השני שעוסקים בטיפול בהוריהם הזקנים ששרדו את השואה, סובלים בתקופה זו מרמות מוגברות של חרדה. החוקרים: "אנשי מקצוע צריכים להתייחס למצוקתם של בני הדור השני המטפלים בהוריהם ולסייע להם לעבד אותה"
צילום: זלוטן קלוגר
דרוש לא מעט דמיון לתאר כיצד הלוויות של העיר תל אביב יצאו מחדר המתים העירוני ששכן ברחוב מזא"ה עד לשנת 1961. מרתף הגופות הצונן היווה תחנה (כמעט) אחרונה לדמויות היסטוריות רבות ובשנת 1947 אף התרחשה בו חטיפה מסתורית של גופה
צילום: shutterstock
רוב הזמן אנחנו לא חיים. אנחנו פוחדים מהחיים. אנחנו כל כך חסרי אונים מול עוצמת החיים. ובמקום לחוות אותם במלואם ולמצות אותם עד תום, אנחנו מבזבזים אותם על שטויות. מריבות. ויכוחים. עלבונות. ניתוקים. מאבקי אגו. הסחות דעת. ורעשי רקע. והזמן חולף
ביום ראשון הקרוב תיפתח במערך ניתוחי הלב במרכז הרפואי תל השומר התערוכה HEART. התערוכה מתחדשת בכל שנתיים, ומציגה עבודות של אמנים ישראלים. "זו תרומה משמעותית למצב הרוח וההרגשה של המטופלים והמבקרים במרכז" אומר פרופ' אודי רענני, הוגה רעיון התערוכה
צילום: Shutterstock
יש כאלה שחושבים שהם לא ראויים לאהבה ומרסקים בכך את הזוגיות שלהם. מומלץ שיאמצו כמה תרגילים מחשבתיים שיכולים לעזור
צילום: Shutterstock
הפחד מאינטימיות לא רק מעוור את עינינו וגורם לנו לבחור בלא נכון ובבלתי ישים אלא גם מונע מאיתנו לראות את מי שכן פנוי לקשר, מי שכן בשלה לאהבה. אנחנו מפספסים אותם. אנחנו מחמיצים את החיים. כי אנחנו פוחדים
צילום: Shutterstock
קל לבלבל בין אהבה לבין תלות רגשית מוגזמת. כדי שזה לא יקרה, אנחנו חייבים ליצור לעצמנו נפרדות
צילום: shutterstock
הפיטוכימיקלים הופכים את הפירות והירקות שאנחנו אוכלים לא רק לצבעוניים ויפים יותר, אלא גם להרבה יותר בריאים. הם מספקים הגנה מפני השמש, מפני הזדקנות ומפני מחלות שונות כמו סוכרת ואפילו סרטן. אילו 5 קבוצות צבעים כדאי לאכול כדי לשמור על הבריאות? המלצות תזונה אביביות במיוחד
צילום: shutterstock
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שוב ושוב שעודף משקל קשור בקשר הדוק למחסור בברזל. חושדים שאתם סובלים מאנמיה? זו הבדיקה שאתם צריכים לבקש, וכך תאזנו את המדדים
צילום: shutterstock
מדפי החלב במרכולים עמוסים בשנים האחרונות בסוגים שונים של חלב מועשר. איזה מבין מותגי החלב מכיל הכי הרבה ויטמינים, איפה תמצאו את כמויות הסידן והחלבון הגדולות ביותר ומהו החלב המומלץ לרגישים ללקטוז? התזונאית איריס אינגבר פסקין בדקה, השוותה וחזרה עם התוצאות
null
יונתן טויזר נהרג לפני כשבוע בתאונת דרכים, שנה לאחר שהתנדב לתרום כליה לחברה קרובה. במרתון ניתוחים הושתלו איבריו בחמישה חולים
צילום: shutterstock
אימה של רותי בת ה-35 לא יכלה לשאת את המחשבה שאיבריה של בתה ייתרמו לאחר תאונת הדרכים הקשה שעברה. היה זה דווקא גילי, בנה היחיד בן ה-12 של רותי, שאותו גידלה לבדה, שביקש שאיבריה של האם ייתרמו. "סבתא, לא הצליחו להציל את אימא, אבל אימא יכולה להציל אחרים"
null
משפחתו וחבריו של אדם בן ה-20, עתודאי מבאר שבע, עדיין המומים ממותו הפתאומי. אמו תרמה את איבריו שהצילו ארבעה אנשים שחייהם היו בסכנה
null
אסף אסולין ז"ל היה מדריך לספורט ימי, אור כרמי ז"ל התאהב בכדורגל ודור דרעי ז"ל לא פספס שום אימון ריצה. הכושר והספורט היו מנת חלקם של לא מעט מחללי צה"ל. אלה הם הדרכים אשר בחרו אהוביהם להנציח את זכרם, באמצעות הדבר שהם אהבו יותר מכל
צילום: יח"צ
המרוץ לזכר עומר (ניניו) חי שנפל בצוק איתן וישתתפו בו כ-3,000 רצים, ייערך בחסות מותג הריצה סאקוני Saucony בשווי של 150 אלף שקל
כדי לשמור על כושר לא צריך אפילו לצאת מהבית. 12 התרגילים שיעזרו לכם להישאר בכושר
צילום: shutterstock
נמאס לכם מהדיאטות? טוב מאוד, כי מותר לכם לאכול הכל, גם מהעוגיות שליד הקפה, ועדיין תוכלו לרזות. אבל לפני שאתם מתנפלים, יש כמה דברים שחשוב שתדעו כדי שתיהנו ממה שאתם אוכלים ללא רגשות אשם וללא חרטות
צילום: shutterstock
מהי החשיבות של מניעת נזקים הנגרמים בגלל אוסטאופורוזיס, איך ניתן לאבחן ומהו הטיפול היעיל?
צילום: חנן אדלאר
בלי להסתיר את הכאב, הפחד, החרדות והחששות והתחושות המגעילות - צעירים חולי סרטן רוצים לדבר על הכל וגם לצחוק כשאפשר. ערב התרמה שכולו צחוק ייערך ב-30.1, ובו יעלו על הבמה גדולי הקומיקאים הישראלים, ביניהם גם הגשש החיוור בהופעה ייחודית, במטרה לגייס תמיכה למאבק למען זכותם של עשרות אלפי חולי סרטן צעירים בישראל בגילאי 18-40 לקבל טיפול מותאם במערכת הבריאות
צילום: shutterstock
המחקרים פורצי הדרך שהוצגו בכנס השנתי להמטולוגיה שנערך בחודש באטלנטה מציגים התקדמות משמעותית בריפוי המחלה בכל שלביה. מהן הבשורות העיקריות שנותנות תקווה לחולים?

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד