ynet - בריאות
null
רוני אלברט (28), חולה בסיסטיק פיברוזיס, מסרבת לתת למחלה לשלוט בחייה. היא לא רואה טעם בהתעסקות עם העובדה שחייה עומדים להיות קצרים יחסית לאחרים, ובמקום זה היא מנהלת עסק מצליח, התחתנה עם האיש שהיא אוהבת ומתכננת להקים משפחה משלה
צילום: shutterstock
נשים רבות שמגיעות לגיל המעבר נתקלות בבעיות כמו דליפת שתן ויובש בנרתיק. עד היום רובן הגדול סבלו בשקט, חלקן עברו ניתוח פולשני ואחרות נטלו הורמונים. טכנולוגיה חדשה, שאינה פולשנית, ופועלת באמצעות גלי רדיו, פותרת את הבעיות ברוב המקרים בשלושה טיפולים בלבד. הבעיה – המחיר הלא זול
משה כהן
לפני 4 שנים החליטה רגינה פיינגרש להפוך למפתחת גוף מקצועית. עד היום, כשהיא נושקת לגיל 47, כבר הספיקה לנצח בשלל תחרויות ולזכות בתואר מיס ביקיני ישראל. בשיחה עם ynet היא מספרת על הדרך שעברה, על שילוב הורות עם קריירה ושאיפות מקצועיות ועל היעד הבא שלה: ניצחון בתחרות מיס ביקיני העולמית
צילום: shutterstock
חוקרים בבריטניה מצאו שצריכתם של משקאות אלכוהוליים שונים משפיעה באופן עקבי אחרת על מצב הרוח. בעוד שבירה או יין אדום גרמו לרוב המשתתפים להרגיש רגועים יותר, משקאות חריפים הפכו רבים מהם לתוקפנים והגבירו אצלם את התשוקה המינית
צילום: shutterstock
בסקרים רבים שערכו בקרב מתרפאים אצל רופאי שיניים נמצא כי טיפול השורש הוא הטיפול ממנו חוששים ביותר. מהם השלבים ולמה צריך לצפות מטיפול שורש?
צילום: טל שחר
בנק חלב האם הלאומי הראשון שיוקם בקרוב בישראל אמור לפתור את מצוקתם של תינוקות ושל אימהות שלא יכולות להיניק, ולקשר בין נשים שרוצות לתרום עודפי חלב למי שצריך אותם, בפיקוח רפואי ובאופן מוסדר. "אני מקווה שהתרומה הראשונה בבנק החלב תהיה שלי", אומרת טלי מדינה
צילום: shutterstock
הוא נמצא על פי חוק בכל מקום ציבורי, אבל רובכם ככל הנראה לא יודעים איך להשתמש בו. כך נראה מכשיר הדפיברילטור האוטומטי, וכך מבצעים איתו החייאה שלב אחר שלב
צילום: אלבום פרטי
רוי קוריטשונר הפסיק לומר לילדים שלו כמה הם מוכשרים ומוצלחים, והתחיל לשבח אותם על המאמץ שלהם ואף לתת לגיטימציה לכישלונות ולאפשרות ללמוד בעצמם. "אני מכין אותם לחיים האמיתיים"
צילום: shutterstock
לא כל עיכוב התפתחותי של הילד הוא סימן לאוטיזם, אבל חשוב לשים לב בשנים הראשונות שהוא מפתח את היכולות שלו בהתאם לגילו. מתי בכל זאת כדאי לפנות לרופא?
צילום: shutterstock
מומחה בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, ד"ר אודי פרישמן, מזהיר כי הרפורמה של שרי האוצר והבריאות לא תפתור את בעיית הסיעוד במדינת ישראל. אמנם היא נושאת עמה הטבה מסוימת לאוכלוסיות החלשות, אך רוב אזרחי ישראל לא באמת ירוויחו ממנה והמשפחות ייאלצו להמשיך לממן אותם אם יגיעו למצב סיעודי
צילום: אלבום פרטי
הם מחנכים את הילדים לשוויון מגדרי, מסבירים שאין דבר שהוא "רק לבנים" או "רק לבנות" ונותנים דוגמה אישית בדינמיקה בבית. דיברנו עם ההורים שמחנכים את דור העתיד לחשוב אחרת ויצאנו אופטימיים במידה
צילום: אודי גורן
העצמה אישית, התמודדות עם תנאי שטח משתנים וזכרונות מהילדות. ההליכה בשביל ישראל מעניקה הרבה יותר לבני הגיל המבוגר. "הם מתרגשים כאלו מדובר בפעם הראשונה", אומר מומחה לשביל ישראל שהוביל לאחרונה כ-50 בני 70 בקטע השביל שבזכרון יעקב
צילום: מתוך כריכת הספר
פענוח ציורי ילדים נראה לפעמים כמו משהו פשוט, אבל הציור לא תמיד מספר את הסיפור האמיתי. פסיכולוג ילדים מסביר על טעויות אפשריות ומייעץ להורים איך להימנע מהן
מחקר ענק שערך משרד הבריאות בקרב 11 אלף חולים קובע: המטופלים בחדרי המיון של בתי החולים ברזילי, וולפסון ואסף הרופא הביעו את שביעות הרצון הנמוכה ביותר מהיחס שקיבלו. שביעות הרצון הגבוהה ביותר: בבתי החולים השרון, מעייני הישועה ופוריה. החדשות הטובות: למרות זמני ההמתנה הארוכים, בהשוואה לשנים קודמות דווקא חל שיפור, ורוב המטופלים מרגישים שיש על מי לסמוך
צילום: shutterstock
הורים לילדה בת 3 הסובלת משיתוק מוחין טוענים כי עיכוב של ארבעה ימים בביצוע ניתוח קיסרי גרם לביתם לנזק הכבד. כעת הם דורשים 20 מיליון שקלים מרמב"ם. ביה"ח: נגיב בבית המשפט
צילום: AFP
אחרי שאושרה נגדו תביעה ייצוגית בטענה שהפלה נשים לא נשואות בטיפולי פוריות: בית החולים טוען בפני העליון כי דרישת הנישואים היא צורך הלכתי–דתי, וכי מתבצעת נגדו "כפייה חילונית"
צילום: ויז
ילד כבן 7 עבר בבית החולים סורוקה ניתוח זעיר להוצאת חרוז שהיה תקוע באוזנו כארבעה חודשים. בתביעה שהגישו הוריו הם טוענים כי הניתוח הפשוט גרם לאיבוד השמיעה באוזן
צילום: shutterstock
חוקרים בבריטניה שבדקו מאות נשים מצאו כי סיכון התמותה של העובר עולה פי 2 כאשר האישה ההרה ישנה על הגב. מומחה ישראלי: "אין כוונה להלחיץ את ציבור היולדות ואין שליטה על תנוחת השינה בלילה"
צילום: shutterstock
מחקר תצפיתי ענק על יותר מ-3 מיליון תושבים בשוודיה מצא כי לבעלי כלבים תוחלת חיים ארוכה יותר. ההשערה המפתיעה: הכלבים גורמים לשינוי באוכלוסיית המיקרואורגניזמים בבית, מה שמחזק את מערכת החיסון של גוף האדם
צילום: shutterstock
בשורה להורים לתינוקות: מחקר שנערך במכבי שירותי בריאות קובע לראשונה כי אפשר לגלות סימנים לאוטיזם כבר בגיל תשעה חודשים. המשמעות: טיפול מוקדם שעשוי לשפר תפקוד
פעם הייתי עושה עניין מכל דבר, מאבדת סבלנות, מאבדת שליטה, מתעצבנת מכל שטות. בשנים האחרונות נרגעתי. צריך לזכור שהכל אפשרי כשמשנים גישה ומחליטים להקליל. לא צריך לקחת כל דבר קשה כל כך. לא צריך להתעצבן מכל דבר. לא הכל מגניב, אבל גם לא כזה דרמטי. החיים הם משחק שכיף לשחק בו, גם אם הכלים קצת שחוקים או הקופסא קרועה בקצוות
צילום: shutterstock
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על כך כי קיימים תהליכים המצביעים על התפתחות טרשת עורקים שעלולים להתרחש כבר בעשור הראשון לחיים. למה זה קורה, איך זה משפיע על הבריאות ומה יעזור למנוע?
צילום: shutterstock
לכל אחד מאיתנו יש לפחות רגע אחד כזה בחיים. הרגע שבו אתה מרים ידיים. הרגע שבו אתה מוותר. הרגע שבו אתה מרגיש חסר אונים, בודד ואבוד אבל לפעמים צריך ללכת הרבה זמן בחושך מתוך האמונה שבסוף יבליח האור
צילום: shutterstock
כבר 8 שנים שגאיה קורן חיה את חייה כגרושה, ומאז אותו יום על מדרגות הרבנות היא הצליחה לעשות המון דברים שחשבה שלעולם לא תצליח. עכשיו היא מספרת על הגילוי, הכל כך פשוט בעצם, שהוביל אותה להצלחה
צילום: shutterstock
לימדו אותך שעבודה קשה תביא לך הצלחה והצלחה זה כסף וכשיהיה לך כסף אתה תהיה מאושר. אז הנה, הצלחת. יש לך כסף. אתה מאושר? תחשוב על זה היטב ותראה מה קרה לחיים שלך בינתיים
shutterstock
עד לא מזמן הייתי בטוחה שאני תמיד צודקת. גם כשאני טועה. אני לא עושה את זה בכוונה, זה באג באישיות שנולדתי איתו, אבל לאחרונה הבנתי איך להודות בטעויות יכול להקל על החיים. כדאי לכם לנסות
גיל שאול ומנש דיגמי גרים בקיבוץ חולדה, ולפני 4 שנים הפכו לחברים טובים. אחד מתחומי העניין המשותפים להם היה השמנת היתר של שניהם. הם החליטו לרדת במשקל ביחד, והיום אחרי שהצליחו להשיל מעצמם 60 ק"ג הם אומרים: "כשהמשקל החל להפריע לבריאות שלנו, הבנו שחייבים לרזות"
צילום: shutterstock
מחקר חסר תקדים בהיקפו מצא כי דיאטה דלה בשומן עשויה להגביר תמותה מוקדמת. מנגד, צריכת שומן, כולל שומן רווי שמושמץ על ידי ארגוני הבריאות, מיטיבה עם הבריאות. החוקר: "ההמלצות הנוכחיות לגבי צריכת שומן אינן תואמות את הממצאים שאספנו"
צילום: shutterstock
רקמת החיבור היא המקום הראשון והבולט ביותר שבו ניכרים תהליכי הזדקנות הגוף: כשהיא נפגעת אנחנו הופכים לחלשים ואיטיים יותר, והשרירים שלנו הופכים לנוקשים וחסרי גמישות. הרקמה הזו עשויה רובה ככולה מהחלבון קולגן - מהיכן אפשר לצרוך אותו ומהם היתרונות המשמעותיים הנוספים שלו לגוף? רופא משפחה מסביר
צילום: shutterstock
איתי בן ה-16 נהרג בתאונה, ומשפחתו הסכימה לתרום את איבריו. ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, נפגשה עם אימו ענת כדי לגלות לה את זהותו של האיש שקיבל את ליבו של הבן
לפני כשבע שנים יוסי טל תרם את הכבד של אחיו שנפטר מאירוע מוחי לצעירה שהגיעה לארץ בפרויקט "תגלית" וחייה היו בסכנה. כעת הוא בעצמו בסכנת חיים וזקוק לתרומת כבד. "הרופאים אמרו לי חד משמעית, אם יימצא לך תורם - אתה תחיה. אם לא, רוב הסיכויים שלא תשרוד"
אורית גור נהרגה כשנפלה מסוס בטיול בגיאורגיה בשבוע שעבר. אתמול נקבע מותה ומשפחתה תרמה את איבריה. את הכליה קיבל אביה, הממתין 3 שנים להשתלה
צילום: shutterstock
קרע ברצועה הקדמית הצולבת בברך היא פציעת ספורט נפוצה אשר עלולה לשבש את אורח החיים התקין, לפגוע ביציבות הגוף ובניידות. מתי מומלץ רק לטפל ומתי אין מנוס מניתוח? כך תדעו לבצע החלטה מושכלת
null
שוב עולים על מסילת ההליכון? אימון בתוך העיר יכול להיראות כפשרה אך לסביבה האורבנית שלנו יש בעצם את כל מה שצריך על מנת לבצע אימון ריצה מושלם. מדריך הריצה, יונתן מלכה, מלמד את גולשי ערוץ הכושר כיצד להפוך כל עיר למגרש אימוני ריצה
צילום: אבי מועלם
אימון אינטרוולים עצים שנמשך 10 דקות בלבד יגביר את שריפת הקלוריות, ישפר סיבולת לב-ריאה וגם את הכושר הגופני באופן כללי. עזבו הכל, 10 דקות ודי
צילום: shutterstock
תוכנית ייחודית בקופת חולים מאוחדת נותנת מענה לאישה בהריון מרגע הכניסה להיריון ועד הלידה. איך זה מתבצע?
צילום: עדי פולק
משנה לשנה עולה מספר המדוזות בחופי ישראל. איך להתמודד עם צריבת המדוזות ומה חשוב לעשות ולא לעשות כדי למנוע נזק לעור?
צילום: shutterstock
כיצד מתבצעת לידה טבעית, במה היא שונה מלידה בחדר לידה רגיל ומה קורה אם יש צורך ברופא? כל מה שאת צריכה לדעת על לידה באווירה ביתית, אבל עם רופא צמוד
צילום: shutterstock
מאיזה גיל מתבצעת בדיקת ממוגרפיה אצל נשים, מה ההבדל בינה לבין אולטראסאונד ולאיזה שינויים צריך לשים לב ולגשת לרופא? כל הפרטים החשובים על בדיקות שד

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד