ynet - בריאות
מיכה קירשנבוים, סטודנט למוזיקה, לקה בדום לב בשנתו. משפחתו תרמה את איבריו, והם הצילו חמישה ישראלים - אחד מהם נער דרוזי מהכפר חורפיש. בסרט שהופק על המפגש עם מקבל ליבו של בנה מספרת האם על רגעי ההחלטה הקשים ועל המפגש המרגש עם משפחתו של הנתרם
צילום: באדיבות המצולם
בגיל 17 היה דן להט כפסע מהמוות לאחר שנפגע קשה בראשו במהלך טיול שנתי. לאחר שיקומו נדר הצעיר להקדיש את חייו למציאת פתרונות טכנולוגיים למטופלים. סוליה חכמה שפיתח זיכתה אותו לאחרונה במקום הראשון בתחרות טכנולוגיה
צילום: shutterstock
סובלים מנדודי שינה? מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם אבל חוששים ליטול כדורי שינה כדי לא ליצור התמכרות? אלו המקרים בהם ימליצו לכם המומחים על טיפול תרופתי - וכך תזהו אם אתם מכורים
null
אמנם פיתוח טכנולוגי שיילך במקומנו למכון עדיין לא קיים, אבל הרבה חידושים אחרים דווקא כן. ערוץ הכושר מספק לכם טעימה מהפיתוחים הטכנולוגיים שעתידים לפרוץ אל ענף הכושר בשנה הקרובה. בקרוב אצלכם
צילום: shutterstock
הקרב על שוק שמגלגל 100 מיליון שקל בשנה: רופאי השיניים טוענים שמותר להם לבצע טיפולים אסתטיים הקשורים לראש או לצוואר. הפלסטיקאים: אין קשר בין טיפול שיניים להזרקת בוטוקס
צילום: shutterstock
באיזו שנה נולדו בישראל הכי הרבה ילדים ביחס למספר התושבים, מתי הידרדר הפיריון הישראלי לשפל - וכיצד הדברים האלה מושפעים ממזג האוויר וממלחמות? "70 שנה, 70 שיאים" - פרויקט מיוחד לקראת יום העצמאות, כתבה שמינית בסדרה
מאיירת: ג
הם מתווכחים על כל דבר ומתעצבנים אחד על השני, ואתם רק רוצים שקט ושלווה. מה עושים? קודם כל נשארים רגועים ולא נוקטים עמדה. קיבצנו חמש עצות שיעזרו לכם לעבור את המריבה הבאה של הילדים קצת יותר טוב מהפעם הקודמת
צילום: shutterstock
ערכים תזונתיים, זמינות, מחיר או טעם. בעוד שנרשמת עלייה בצריכת ירקות ופירות טריים בקרב בני ה-40 דווקא המבוגרים הפסיקו לאכול. "הנתונים מדאיגים. ירקות ופירות קריטיים לתזונה בכל גיל - אל תפסיקו לאכול", אומרת דיאטנית
צילום: shutterstock
"אפשר להפוך כל משחק, משימה ועבודה לפעילות קבוצתית. גם משחקי הילדים התחרותיים יכולים להפוך למשחקים שבהם ההצלחה תלויה אך ורק בשיתוף הפעולה". הגנן רוי גקט נותן פרשנות חדשה לניצחון בים-יבשה ומשחק הכיסאות. איך לא חשבנו על זה קודם?
צילום: דוברות בית חולים "איכילוב"
תקווה לחולי פרקינסון - מחקר חדש שבוצע בבית החולים איכילוב מצא כי גירוי חשמלי סימולטני של המוח מסייע לסובלים מקיפאון הליכה, הפרעה התוקפת 80% מחולי הפרקינסון
צילום: shutterstock
אתם משקיעים ורוצים שהילדים יאכלו אוכל מזין, אבל הם מעדיפים פיתה עם קטשופ וסלט ממלפפון בלבד. הורים מספרים מה הם שומעים על בסיס יומי - ולמרות זאת לא מרימים ידיים
צילום: shuttrstock
לתחושת ההזדקקות שלנו למזון שמכיל כמויות גבוהות של סוכר יש מגוון הסברים - אבל אף אחד מהם לא כולל רעב. מה גורם לנו לכמוה למתוק ואיך אפשר למתן את ההתמכרות? ד"ר שון פורטל מספק הסבר קצר וגם טיפים שימושיים לגמילה
צילום: shutterstock
רוצים להפוך את האימון ליעיל יותר? לא תמיד חייבים להעלות משקלים או קצב. אפשר גם לאתגר את המוח – והוא כבר ישפיע על הגוף. איך? לפניכם חמש שיטות שונות
גם השנה נראה את נמו, סמי הכבאי וספיידרמן, ואליהם יצטרפו הפעם גם סטטיק ובן אל, נועה קירל וכמובן האחת והיחידה - וונדר וומן. כמה זה יעלה לכם ואיפה אפשר למצוא?
צילום: shutterstock
מטופלת שעברה ניתוח לכריתת הרחם ב"שיבא" תפוצה בכ-540 אלף שקלים לאחר שהמעי שלה נוקב בשוגג בהליך. "מצופה ממנתחים סבירים לוודא שלא נותר נזק למעי", פסק השופט
צילום: אמיר לוי
אם אתם מרגישים שבבתי החולים צריך להיות חצי מת כדי לקבל מיטה, יש לזה סיבה. דו"ח חדש חושף את הנתונים המבהילים: קצב הגידול במספר מיטות האשפוז בישראל נמוך דרמטית מקצב גידול האוכלוסייה. בכיר במערכת הבריאות: "יש סכנה שבעתיד אנשים יגיעו לבתי־חולים ולא יקבלו אותם"
צילום: מוטי קמחי
האישה, בשנות השלושים לחייה, תושבת חולון, הגיעה לפני כמה ימים לבית החולים וולפסון עם ירידת מים בשבוע ה-38 להריונה. תוך כדי פתיחת תיק היא נעלמה והופיעה הבוקר באיכילוב כשהיא מדממת וללא העובר, שנמצא בביתה האישה ללא רוח חיים בתוך ארגז. המשטרה פתחה בחקירת המקרה
צילום: shutterstock
מדענים אמריקנים מדווחים כי הצליחו לגדל תאי גזע אנושיים בתוך עוברי כבשים. התקווה: הניסוי המוצלח יסלול את הדרך לגידול איברי אדם עבור אלו שזקוקים להשתלה - בתוך בעלי החיים
צילום: shutterstock
עכשיו זה רשמי: נשים שלאורך שנים נוהגות לנקות בעזרת מוצרים שמכילים כימיקלים סובלות מהידרדרות מהירה יותר בתפקוד הריאות לעומת נשים שאינן מנקות. מחקר מקיף שנמשך 20 שנה גילה שאצל גברים שמנקים לא הייתה השפעה. בעלים, קחו את הסמרטוט
צילום: AP
מחקר תצפיתי שעקב אחר יותר מ-2,700 מטופלי קנאביס רפואי בני יותר מ-65 מצא כי כ-94% מהמטופלים מדווחים על ירידה של 50 אחוזים ברמת הכאב שהם חשים. רק 10% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בחצי השנה הראשונה שלו
צילום: shutterstock
לא תמיד יש תיאבון במהלך ההיריון אבל תזונה נכונה ומגוונת חשובה מאוד לאם וגם להתפתחות העובר. איך נספק לגוף את הוויטמינים הנדרשים לו ומהי הכמות הרצויה?
צילום: יובל חן
השבץ שעבר איל פלד, שהגיש את תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מסע עולמי", הותיר אותו משותק למחצה. תהליך השיקום המפרך שארך כעשר שנים הוביל אותו לכתוב ספר חדש ולהתאחד מחדש עם אהובתו מימי הנעורים. עכשיו הוא מספר על השנים שבהן חשב שזה כבר לא יקרה. צפו. הכתבה המלאה במוסף "7 ימים"
צילום: shutterstock
תה שמסייע להרזייה, תוסף שמחזק את הזיכרון, אחד אחר ששומר על מבנה שלד בריא ורביעי שנלחם בתהליך ההזדקנות של תאי הגוף. הכירו ארבעה תוספי תזונה חדשים
צילום: shutterstock
נכון, הכאב קשה מנשוא, אבל זה לא אומר שהאהבה מתה וצריך להיפרד. כך צולחים את המשבר ואפילו יוצאים ממנו מחוזקים
לזייף זה הכי קל בעולם. הבעיה בזיוף היא שבאיזשהו מקום את מתחילה לעשות לעצמך הנחות, ואז מגיעות האנחות ואחריהן הדרך סלולה לקורס זיוף אורגזמה. יש דברים שאפשר לזייף בהם, אבל בשביל מה ולמי זה בכלל מועיל?
צילום: Shutterstock
דיכאון של אחד מבני הזוג הוא אתגר קיצוני ומורכב גם לאהבה החזקה ביותר. איך מתמודדים איתו בלי לקרוס, להתרחק ולהיפרד?
צילום: shutterstock
חוקרים שבדקו את הרגלי האכילה של עשרות אלפי אנשים מצאו שאלה שאכלו לאט יותר, נמנעו מנשנושים אחרי ארוחת הערב ולא אכלו בשעתיים שלפני השינה - היו בסיכון נמוך יותר להשמין. החוקרים: "מדובר בשינויים בני השגה שכדאי שציבור יכיר כדי להפחית את הסיכון להשמנה"
צילום: shutterstock
אתם בטוחים שספרתם נכון קלוריות אבל המשקל נשאר בעינו למרות הדיאטה? לא תאמינו כמה טעויות קטנות אתם עושים בלי לשים לב, שהורסים לכם את הניסיון להרזיה. כך תוכלו להימנע מהם ולהתחיל לרדת בגדול
צילום: shuttrtstock
רבים מתארים התקפים של אכילה לילית כקושי עיקרי בירידה במשקל. האם זו בעיה שקשורה לשינה, או שמא מדובר בהפרעת אכילה שגורמת להשמנה? נוירולוגית ופסיכולוג מסבירים - וגם נותנים תרגילים פשוטים ליישום שיעזרו להתמודדות עם התופעה
צילום: באדיבות יוחנן קמרי
דורית קמרי רצתה להציל את חיי בעלה ולתרום לו כליה. הניסיון הראשון לפני שבועיים הופסק כבר בתחילתו עקב אי ספיקה נשימתית, לפני שלושה ימים היא ניסתה שוב, הפעם גופה קרס והיא במצב קשה בטיפול נמרץ. בעלה: "אני שבר כלי, איבדתי טעם לחיים"
null
מאז ששכל את בנו אופיר בפיגוע בנמל אשדוד, איבד שלמה דמרי את הרצון לחיות. בריאותו הלכה והידרדרה עד שכליותיו כמעט פסקו כליל מלתפקד - ורק השתלת כליה דחופה תציל את חייו
צילום: shutterstock
בשנה החולפת בוצעו 520 ניתוחי השתלת איברים - כך עולה מסיכום שערך המרכז הלאומי להשתלות. מדובר במספר הניתוחים הגבוה ביותר אי פעם. עוד עולה מהנתונים כי 62% מהמשפחות שיקיריהן מתו מוות מוחי נשימתי הסכימו לתרומת איברים, וכי 37% ממושתלי האיברים מאדם שנפטר - קודמו בתור להשתלה בזכות חתימה על כרטיס אדי
null
בעוד פלג הגוף העליון נהנה מתשומת לב מרובה, רובנו לרוב נוהגים להזניח את אזור הרגליים, וחבל, כי מראה אסתטי מגיע רק עם הפרופורציה הנכונה. מאמן הכושר יוסי זאבי באימון קצר של 8 דקות בלבד, שיחזיר לכם את המראה המאוזן
צילום: shutterstock
באופן טבעי בחורף אנחנו נמצאים יותר בבית, אך אין זה אומר שעלינו לוותר על אימוני הריצה שלנו, נכון? מאמן הריצה יונתן מלכה בטיפים להתמדה שעל כל רץ בחורף לזכור - רגע לפני שהוא מכבה את השעון, מסתובב לצד המיטה ומוותר על עוד אימון ריצה
 Marcelo Saraiva
רובכם ודאי לא מכירים אותם או אפילו שמעתם עליהם, אך לפייסרים תפקיד מכריע במרוץ המרתון - להכתיב את הקצב לרצים ולטעת בהם מוטיבציה לאורך כל המסלול. בשיחה עם ynet הם מספרים על ההכנות לתפקיד הייחודי, ונותנים את הטיפים שלהם להצלחה במרוץ הגדול
צילום: shutterstock
מהי החשיבות של מניעת נזקים הנגרמים בגלל אוסטאופורוזיס, איך ניתן לאבחן ומהו הטיפול היעיל?
צילום: חנן אדלאר
בלי להסתיר את הכאב, הפחד, החרדות והחששות והתחושות המגעילות - צעירים חולי סרטן רוצים לדבר על הכל וגם לצחוק כשאפשר. ערב התרמה שכולו צחוק ייערך ב-30.1, ובו יעלו על הבמה גדולי הקומיקאים הישראלים, ביניהם גם הגשש החיוור בהופעה ייחודית, במטרה לגייס תמיכה למאבק למען זכותם של עשרות אלפי חולי סרטן צעירים בישראל בגילאי 18-40 לקבל טיפול מותאם במערכת הבריאות
צילום: shutterstock
המחקרים פורצי הדרך שהוצגו בכנס השנתי להמטולוגיה שנערך בחודש באטלנטה מציגים התקדמות משמעותית בריפוי המחלה בכל שלביה. מהן הבשורות העיקריות שנותנות תקווה לחולים?
צילום: shutterstock
בעשור האחרון עבר הטיפול במיאלומה נפוצה שינוי דרמטי. מספר אפשרויות הטיפול במיאלומה נפוצה גדל משמעותית, ותודות להן אנו מאמינים שהמחלה תהפוך בקרוב לכרונית

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד