ynet - בריאות
צילום: shutterstock
לאף אחד לא מתחשק לסיים את תקופת החגים עם כמות נאה של קילוגרמים מיותרים ועוד כמה סנטימטרים במדד היקף המותניים. בעזרת עשרה טיפים פשוטים ליישום תוכלו להימנע מכל זה - ולצלוח את החג בשלום
כששירה וסרמן סחבה על עצמה את המשקל העצום שהשילה, החגים היו עבורה מקור לפחד ותסכול. היא אכלה מעט בשולחן החג ונהגה להשלים את היתרה, אחר כך בסתר. היום, היא כבר התגברה על הפחד ומספרת איך היא מצליחה לאזן בין הרצון לבין הצורך לא לוותר. לעצמה
בלי דיאטות קשות ובלי ניתוחים - פנינה, גידי ושולה הצליחו להשיל את הקילוגרמים העודפים בזכות האהבה הכי גדולה שלהם - ריקודי עם
null
אבינעם בוכריס, לוחם שקיבל אות הצטיינות במבצע "צוק איתן", לקה במחלת ה-ALS וכיום הוא משותק בכל גופו. רק טיפול ניסיוני חדש בתאי גזע בדרום קוריאה עשוי לעכב את המחלה, וכעת משפחתו פונה לציבור בבקשה לתרום ולעזור. "אנחנו סומכים על הערבות ההדדית של עם ישראל", אומרת אמו
צילום עצמי
פרנסה, אהבה, זוגיות, הגשמה עצמית, ילדים או בריאות? אירנה, נחום, דינה, רינה, יגאל, זיוה ושרה בני הגיל המבוגר אמרו למצלמה הביתית מה הם חושבים הכי חשוב לשנה טובה
צילום: shutterstock
אחרי כל האיחולים והברכות הגיע זמן המעשים. קיבצנו תשע המלצות להורים לשנה רגועה וחיובית יותר. דברים קטנים בשגרה שעשויים לשפר את ההרגשה שלכם ושל הילדים
צילום: shutterstock
רחל עצרה ברחוב סואן כדי להרגיע את בנה ודורית לקחה מלווה כדי שיעסיק את בתה במהלך הנסיעה. מה עובר על הורים כשהם צריכים לנהוג בזמן שהילדים בוכים ואיך אפשר להתמודד עם התופעה המלחיצה?
צילום: ירון ברנר
מתנדב נוער מד"א, תלמיד תיכון בצפון הארץ, הבחין בגבר בן 60 שמוטל על הקרקע לאחר שהתמוטט. הוא החל לבצע בו החייאה שכללה מתן שוקים חשמליים באמצעות מכשיר הדפיברילטור - והציל את חייו של האיש
null
מבצע חיסוני השפעת עומד להתחיל, וכתבנו הרפואי ד"ר איתי גל מיהר לקבל את הזריקה ולהשיב על כל השאלות הבוערות - למה אסור להקל ראש במחלת השפעת ומה ההבדל בינה לבין הצטננות, האם החיסונים יספיקו לכולם, באיזו קופה תקבלו את החיסון החדיש יותר ומהן תופעות הלוואי?
צילום: shutterstock
כולם יודעים שלא שולחים ילד חולה לגן, אבל במבחן המציאות מגיעים ילדים עם חום, נזלת ושלשולים. עד כמה זה בעייתי ומה עושים עם אי הנעימות בעבודה כשצריך להודיע בכל שבועיים שנשארים בבית? הורים מדברים על הסוגיה הכי רגישה
null
בעודו נח בשולי הכביש בתוך מכוניתו, פגע בעומר ימין רכב בעוצמה חזקה. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים, שם נקבע כי הוא סובל ממוות מוחי נשימתי. משפחתו תרמה את איבריו - שהצילו את חייהם של ארבעה חולים במצב קשה
צילום: shutterstock
תקופת החגים הגיעה ואיתה המון ארוחות חג אבל מבחינת הילדים הקטנים מדובר במפגשים משפחתיים ארוכים מדי ומהר מאוד הם מאבדים את הסבלנות. איך בכל זאת תצליחו לעבור את הערב בכיף, ליהנות מהאוכל ואפילו לדבר עם הדודה?
צילום: מגדלי הים התיכון
עונת התחרויות כבר כאן ומדריכת כושר נותנת תריסר כללי זהב לאימון בטוח ויעיל עבור מבוגרים. "אל תוותרו על חימום דינמי, שלבו בכל אימון עבודה על שיווי משקל והעדיפו להוריד משקל ויותר חזרות בעבודה עם מכשירי התנגדות - במטרה לחזק את העצמות והשרירים". היא אומרת
צילום: shutterstock
גם אתם מורחים או מרססים את הדאודורנט רגע לפני שאתם יוצאים מהבית? אין פלא שהוא לא עובד. מומחית לרפואת עור מסבירה איך באמת צריך להשתמש בתכשירים נגד זיעה
קשיש התמוטט ונפגע בראשו בסמוך למכונת כספומט בגרמניה. ארבעה עוברי אורח התעלמו ולא הזעיקו עזרה. האמבולנס הגיע רק לאחר 20 דקות, שבוע אחר כך הוא מת מפגיעתו
ד"ר אמילי ג'ייקובס, רופאה אמריקנית מתמחה בגינקולוגיה, הבחינה בכתמי מי שפיר על בגדי הסקראבס שלה בזמן שיילדה אישה במהלך התורנות. היא הועברה למיטה סמוכה והעובר יצא לאוויר העולם
צילום: shutterstock
מחקר של שירותי בריאות כללית שפורסם ב"ידיעות אחרונות" מגלה: מספר המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז בישראל עלה אך ביחס לעולם עדיין מדובר במספרים נמוכים. הערים המובילות במספר האבחונים: הרצליה, מודיעין וטבריה. יותר ממחצית מהילדים - אבל רק 20% מהמבוגרים - מתמידים בטיפול התרופתי
צילום: shutterstock
ירידה בסיכון לתחלואת לב, יתר לחץ דם, סוכרת, סטרס, דיכאון, חרדה ואפילו השמנת יתר. אסופת מחקרים חדשה קובעת כי אנשים שמתנדבים למען אחרים - פשוט בריאים יותר. השלב הבא, לדעתו של הפסיכולוג פרופ' עמי שקד, הוא התנדבות במרשם רופא המשפחה. והרווח? של כולנו
צילום: shutterstock
אם כוס קפה בצהריים לא מעירה אתכם, למה שלא תנסו את שיטת תנומת הקפאין שעשויה לפקוח לכם את העיניים ולהחזיר את המרץ בשיא העייפות. כך זה עובד, וזה מה שאומרים המחקרים
צילום: shutterstock
מקפידים על אימון גופני קבוע? מסתבר שזה לא מספיק אם אתם מבלים שעות ארוכות ביממה בישיבה. מחקר מצא שאלו שיושבים הרבה היו בסיכון כפול למות מכל סיבה שהיא
צילום: Shutterstock
הסבל מלווה אותנו כמעט מהיום שבו נולדנו, אבל עכשיו בפתח השנה החדשה אנחנו יכולים לקבל החלטה - להפסיק לסבול. הסבל גרם לנו לוותר על הכוח שלנו, אבל לא עוד. השנה הבאה היא שנה של שינוי. העולם בורא את עצמו מחדש. גם אתם יכולים לברוא את עצמכם מחדש. אם רק תחליטו
כל שנה אנחנו מבטיחות לעצמנו דברים, אבל לא תמיד מקיימות. להבטיח הבטחות שנשארות בראש זה מיותר, באמת, אין טעם. תני לעצמך הבטחה אחת ותפרטי איך את הולכת לממש אותה. החיים לא חושבים אם הם צריכים לזוז קדימה, הם פשוט זזים. אל תישארי מאחור
צילום: index open
הרוב המכריע של הנשים בגיל המעבר חוות לפחות את אחד התסמינים. למה זה קורה, איך ניתן להתמודד עם התקופה המאתגרת הזו ומה לעשות כדי להקל על התסמינים?
צילום: shutterstock
כבר 8 שנים שגאיה קורן חיה את חייה כגרושה, ומאז אותו יום על מדרגות הרבנות היא הצליחה לעשות המון דברים שחשבה שלעולם לא תצליח. עכשיו היא מספרת על הגילוי, הכל כך פשוט בעצם, שהוביל אותה להצלחה
צילום: shutterstock
לימדו אותך שעבודה קשה תביא לך הצלחה והצלחה זה כסף וכשיהיה לך כסף אתה תהיה מאושר. אז הנה, הצלחת. יש לך כסף. אתה מאושר? תחשוב על זה היטב ותראה מה קרה לחיים שלך בינתיים
shutterstock
עד לא מזמן הייתי בטוחה שאני תמיד צודקת. גם כשאני טועה. אני לא עושה את זה בכוונה, זה באג באישיות שנולדתי איתו, אבל לאחרונה הבנתי איך להודות בטעויות יכול להקל על החיים. כדאי לכם לנסות
צילום: shutterstock
חוששים מתחושת הצרבת אחרי ארוחת החג העשירה? התופעה הנפוצה, שמלווה בתחושת צריבה בחזה או של חמצמצות שעולה במעלה הגרון, איננה רק בלתי נעימה אלא עלולה להיות ממש מסוכנת. הפרופסור רם דיקמן, מומחה למחלות עיכול, ממליץ על כל הדרכים ליהנות מארוחות החג - ללא צרבות
צילום: ynet
הוא נמנע מלחם ("עבורי זה מדרון חלקלק, נגמלתי"), החלים ממחלות ("הרופא אמר שאני לא נחשב חולה יותר") והפחית באכילת הבשר ("זו לא צריכה להיות חגיגה מוגזמת"). איך לימודי הנטורופתיה שינו את חייו של השף ובעליה של רשת ההמבורגרים צחי בוקששתר?
צילום: shutterstock
כמה שומנים ביום כדאי לאכול כדי להיות בריאים? והאם כמות גדולה של ירקות היא בהכרח בריאה? מחקר יוצא דופן בהיקפו, שכלל 135 אלף משתפים, בחן את הקשר בין ההרכב התזונתי של התפריט היומי (היחס בין פחמימות, שומנים וחלבונים) - ובין הסיכון לחלות ולמות ממחלות לב וכלי דם. חלק מהתוצאות מפתיעות ואינן תומכות בהמלצות הנהוגות כיום
צילום: shutterstock
סקר פיילוט חדש קובע כי 69% מהציבור מאמינים שסיכויי הצלחת ההשתלה צריכים להיות השיקול המשמעותי כשקובעים מי יקבל איברים לתרומה, ורק 4% מסכימים עם הסעיף הקיים היום - קדימות למי שהביע נכונות לתרום את איבריו. החוקרים: "חשוב לדעת את עמדות הציבור - זה צעד נוסף בדרך להגדלת מאגר תורמי האיברים בישראל"
תצלום: אלבום משפחתי
הדר בת השבע טבעה למוות במי הכנרת בסוף החופש הגדול, והותירה אחריה חמש אחיות ושני הורים, משפחה המומה שעדיין מנסה להתרגל לחיים בלעדיה. "אנחנו לא מבינים למה זה קרה", אומר אביה, "אבל מאמינים שאלוקים ייתן לנו את הכוחות להשתקם"
צילום: shutterstock
להשתיל או לא להשתיל את החולה הקשה ביותר שנמצא בראש הרשימה? ומה אם הוא לא ישרוד? האם לעבור לחולה הבא ברשימה, זה שמצבו יציב יותר? יום אחד במרכז הלאומי להשתלות, שעה אחר שעה, עם דילמה אחת קשה מנשוא - והחלטה דרמטית בצדה
הולמס פלייס מודיעין
במציאות בה המודעות לאורח חיים פעיל עולה יותר בכל עשור ועשור, אין זה מפתיע שכיום ניתן למצוא משפחות שלמות שעוסקות בענף הכושר. מבעל ואישה מורים ליוגה, עד לאם ובת המדריכות בחדר הכושר - אלה המשפחות שלקחו את המסירות לספורט צעד אחד קדימה. הכושר בהחלט נשאר במשפחה
null
ישראלים רבים סובלים מכאבים כרוניים אשר גורעים מאיכות חייהם ומיד פונים לטיפול תרופתי. החדשות הטובות - אפשר גם אחרת. אימון הג'ירוטוניק הוא שיטה טבעית להפחתת כאבים ע"י תנועה, המטפלת בגוף ובנפש גם יחד, בדרך לשגרה בריאה יותר ונטולת כאבים
null
להיתלות, להתהפך, לזוז ולהזיע. לערסל הזה ממש לא נכנסים כדי לנוח, ההיפך הוא הנכון. אז מה יש באימון עם ערסלים שגורם להייפ הכל כך גדול סביבו? מלבד מגוון יתרונות בריאותיים ואימון כושר לגיטימי לכל דבר הוא פשוט מהנה. צפו
צילום: עדי פולק
משנה לשנה עולה מספר המדוזות בחופי ישראל. איך להתמודד עם צריבת המדוזות ומה חשוב לעשות ולא לעשות כדי למנוע נזק לעור?
צילום: shutterstock
כיצד מתבצעת לידה טבעית, במה היא שונה מלידה בחדר לידה רגיל ומה קורה אם יש צורך ברופא? כל מה שאת צריכה לדעת על לידה באווירה ביתית, אבל עם רופא צמוד
צילום: shutterstock
מאיזה גיל מתבצעת בדיקת ממוגרפיה אצל נשים, מה ההבדל בינה לבין אולטראסאונד ולאיזה שינויים צריך לשים לב ולגשת לרופא? כל הפרטים החשובים על בדיקות שד
צילום: shutterstock
אם פעם היינו צריכים להמתין ללידה כדי לבצע פרוצדורות רפואיות בתינוק, בעת הצורך, הרי שהיום מבצעים את הניתוחים כשהעובר עדיין בבטן אמו. ד"ר דן ולסקי מסביר על החדשנות בעולם רפואת העובר

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד