ynet - בריאות
צילום: shutterstock
התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול אמנם חוללו מהפכה בהפחתת הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, אך תופעות הלוואי שלהן גורמות לרבים מהמטופלים להפסיק ליטול אותן. מחקר חדש מגלה שהפסקת הטיפול עלולה לעלות בחיי אדם. מומחה: "תופעות הלוואי מתודלקות על ידי שמועות והפחדות"
צילום: shutterstock
במשך שנים הורגלנו למחשבה שהפסקת אנטיביוטיקה לפני הזמן עלולה לגרום להתפתחות חיידקים עמידים. עכשיו טוענים מומחים: אין עדות לכך שהפסקה מוקדמת של אנטיביוטיקה גורמת לסיבוכים. אולם הם מבהירים כי אין להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ללא ייעוץ הרופא המטפל ולפני שהאדם החלים
זיו דיין לקה בהתקף סכיזופרניה הראשון במהלך שירותו הצבאי ומאז הוא מתמודד עם החיים לצד המחלה. בשיחה עם ד"ר אילן טל הוא נזכר בהתפרצות הראשונה ומספר על הרגע המכונן שבו החליט כי המחלה לא תנהל את חייו. פרק בסדרה "יד על הלב"
צילום: shutterstock
רוב הסיבות להופעת דמנציה אינן ניתנות לשינוי, אולם 35% מהן נמצאות בידיכם. מחקר חדש מציג את 9 השינויים באורח החיים שיפחיתו דרמטית את הסיכוי שלכם ללקות במחלה
צילום: shutterstock
יש נשים שאין להן מספיק חלב, אם את חולה עדיף שלא תניקי, ותינוקות שיונקים ישנים פחות טוב. יועצת הנקה מוסמכת מנפצת את המיתוסים שכמעט כל אם טרייה שומעת
רותם מאור הייתה בת 12 כשהבינה שמשהו אינו כשורה עם אביה. כשגילתה שהוא חלה בסרטן, כעסה מאוד על הוריה כיוון שלא שיתפו אותה. האב החלים אז, אך כעבור עשר שנים חלה שוב - והיא החליטה ליצור ספר דיגיטלי שמסביר לילדים על המחלה
צילום: shutterstock
יש סוגים שונים של כאבי בטן, וחשוב להיות מודעים אליהם ולדעת איזה מהם דורש התייחסות מיוחדת ובירור אצל רופא מקצועי. המדריך לכאבי בטן
צילום: shutterstock
אל תמהרו לזרז את הלידה: חוקרים מבית־חולים סורוקה מצאו שלידה בשבוע 37 עד 39 להיריון מגבירה את הסיכון למחלות, כמו בלידת פגים
צילום: אלבום פרטי
איריס חן אמרה שאישה שמגדלת את בתה לא "יושבת בבית" אלא עובדת - וזכתה לתגובות סוערות. בריאיון לאולפן ynet היא מסבירה: "אני מאוד בטוחה בדרך שלי ורוצה לתת לגיטימציה לאימהות נוספות"
צילום: המרכז הרפואי זיו
שני עשורים לאחר שנפצע מטיל של החיזבאללה בלבנון ורגלו רוסקה, עבר השבוע דוד נרבוני מכרמיאל את הניתוח ה-27 במספר – להחזרת רגלו לתפקוד מלא. רופאיו אומרים כי מדובר בניתוח האחרון שעליו לעבור. "דוד לא ויתר גם מול כאבים וסבל", אומר הרופא שטיפל בו, "הוא מלא מוטיבציה ונחישות אדירה"
זיו דיין לקה בהתקף סכיזופרניה הראשון במהלך שירותו הצבאי ומאז הוא מתמודד עם החיים לצד המחלה. בשיחה עם ד"ר אילן טל הוא נזכר בהתפרצות הראשונה ומספר על הרגע המכונן שבו החליט כי המחלה לא תנהל את חייו. פרק בסדרה "יד על הלב"
צילום: shutterstock
רוב הסיבות להופעת דמנציה אינן ניתנות לשינוי, אולם 35% מהן נמצאות בידיכם. מחקר חדש מציג את 9 השינויים באורח החיים שיפחיתו דרמטית את הסיכוי שלכם ללקות במחלה
צילום: shutterstock
יש סוגים שונים של כאבי בטן, וחשוב להיות מודעים אליהם ולדעת איזה מהם דורש התייחסות מיוחדת ובירור אצל רופא מקצועי. המדריך לכאבי בטן
צילום: shutterstock
אל תמהרו לזרז את הלידה: חוקרים מבית־חולים סורוקה מצאו שלידה בשבוע 37 עד 39 להיריון מגבירה את הסיכון למחלות, כמו בלידת פגים
צילום: אלי מנדלבאום
לידה מורכבת בבית החולים הדסה עין כרם הסתיימה במות הילוד. בית החולים הטיל איפול מוחלט על פרטי המקרה
צילום: shutterstock
יותר מ־100 תרופות גנריות ממתינות לאישור משרד הבריאות – ובינתיים החולים נאלצים לקנות את תרופות המקור, שעולות יותר מכפליים. ההערכה: המחדל עולה לחולים מאות מיליוני שקלים בשנה. סמנכ"ל עמותת "ידיד": "זו שערורייה, יש חולים שנאלצים לוותר על מזון כדי לרכוש תרופה". משרד הבריאות: "אנחנו זקוקים לעוד כוח אדם, ההכשרה אורכת זמן"
צילום: shutterstock
אומרים לנו שאין קשר בין כמות הכסף שיש לאדם לבין האושר שלו, אבל מחקר חדש שנערך בהרווארד מצא שדווקא יש. החוקרים מצאו כי קניית זמן פנוי בתשלום לשירותים של ניקיון, בייביסיטר או כביסה מגבירה את תחושת האושר. עם זאת, רק מעטים אכן מוציאים כספים על שירותים כאלו, גם אם הם יכולים להרשות זאת לעצמם כלכלית
null
בניגוד לתופעות הלוואי המוכרות של התרופות נגד סרטן - בחילות, הקאות, עייפות ונשירת שיער - חוקרים מספרד הופתעו לגלות שחלק מהחולים שהתחילו טיפול אימונותרפי עם שיער אפור, סיימו אותו עם שיער חום כהה או שחור. החוקרים: "אולי בהמשך ניתן יהיה להתבסס על הטיפול ולפתח תרופה נגד שיער שיבה לא רצוי"
צילום: shutterstock
מחקר בינלאומי רחב היקף, בשיתוף חוקרים מארה"ב, שבדיה ואוניברסיטת חיפה, מצא כי בניגוד לחששות שעלו בעבר, נטילת תרופות נוגדות דיכאון במהלך ההיריון לא מגדילה את הסיכון של התינוק להיוולד עם לקות שכלית
צילום: shutterstock
נתונים שאספו מדענים מלמעלה מ-700 אלף איש שדיווחו להם באמצעות אפליקציה, הראו איזו אומה צועדת את מספר הצעדים הרב ביותר מדי יום, ומי העצלנים ביותר שבתחתית הרשימה. ואיפה ישראל?
צילום: shutterstock
דווקא בשיאו של עומס החום תקפו אתכם נזלת, שיעול, חום ושלשול? ייתכן שאתם סובלים, כמו הרבה ישראלים אחרים, משפעת הקיץ. איך תדעו שנדבקתם, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותה ואיך מטפלים במי שכבר נדבק?
צילום: shutterstock
החשש של נשים מפני ההתבגרות הטבעית של העור גורם לרבות מהן לעשות שימוש לא נכון בתכשירים קוסמטיים שמתהדרים בתכונות "אנטי אייג'ינג". התופעה עלולה לגרום לנזקים משמעותיים לעור, בהם אקנה חמור, נפיחות והזדקנות מוקדמת. על מה חשוב להקפיד ואיך נמנעים מהנזק? רופא עור עם התשובות
צילום: shutterstock
האם שלילת רישיונם של רופאים המתרשלים בעבודתם היא הפתרון שיאפשר להם ללמוד מטעויות ולנו להיות בטוחים יותר בידיהם - או אולי שיטות עבודה של שקיפות ולמידה מטעויות הן אלה שייתנו את המענה הטוב ביותר
צילום: shutterstock
אחרי 8 שנים בעולם הזה של הגרושים אני יודעת המון דברים שלא ידעתי קודם, וגם המון דברים שאני רוצה לשכוח. גאיה קורן עושה סיכום של השנים שעברו - ושל השנים שהיא רוצה שיבואו מעכשיו והלאה
צילום: shutterstock
כשאנחנו מתאהבים, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לחשוב שנהיה ביחד כל החייים. וזה יכול להיות, אבל רק אחרי שבאמת נכיר זה את זה. וכדי שזה יצליח, יצליח באמת, יצליח ממש, יצליח לאורך זמן, צריך לקרות נס. נס האהבה
צילום: shutterstock
אנחנו עושות הרבה דברים שרירותיים אחרי שאנחנו מתגרשות. אצלי, שנות הגירושים הארוכות קעקעו חוויות חדשות בראשי, לימדו אותי מי אני באמת ומה עושה לי טוב. אני לא מתחרטת על כלום בשנים ההן, אבל לפעמים אני קצת מתגעגעת
צילום: shutterstock
הקביעה אם דבר כלשהו הוא התמכרות היא בתשובה לשאלה, האם אנחנו יכולים בלעדיו והאם הוא שולט בחיינו. כך גם הדבר בהפרעות אכילה שממלאות תפקיד מרכזי בהתנהלות היומיומית של הסובלים מהן. כך תדעו שהתמכרתם
צילום: shutterstock
הקיץ והחופש הגדול מוציאים את כולנו מאיפוס תזונתי, גם אם אנחנו מקפידים באדיקות על אורח חיים בריא. מה אפשר לעשות כדי להצליח לשמור על המשקל וליהנות מהחופש?
צילום: shutterstock
אם הצ'יפס הוא אורח קבוע בתפריט שלכם ובעיקר של הילדים שלכם, כדאי להבין את הנזקים שהוא עלול לגרום. בזמן טיגון הצ'יפס (ומזונות מושחמים נוספים) משתחרר חומר רעיל בשם אקרילאמיד, שנמצא בין השאר גם בסיגריות. איך מצמצמים את הנזקים? הדיאטנית יעל היימן-ברנמן מייעצת
null
משפחתו של אמיר פרישר גוטמן הסכימה לתרום את קרניות עיניו. בגלל מצבו הרפואי לא היה ניתן לתרום איברים נוספים
דניאל קורסקוב בן ה-20 עמד להתגייס לשירות קרבי בצה"ל, אלא שזמן קצר לאחר שהתייצב בלשכת גיוס דרסה אותו משאית. לאחר שבוע שבו היה מאושפז במצב אנוש החליטו אחיו התאום ואימו להציל אחרים באמצעות איבריו: "הוא היה מלא נתינה וזה מה שהיה רוצה לעשות"
צילום: אלבום משפחתי
הפיצוץ שהחריד את המועדון בדולפינריום בערב שבת ב-2001 הותיר את אירה אלמנה ואת בתה בת השלוש יתומה מאב. "לא האמנתי שאנשים שכמעט לא הכרתי באו לבקר והציעו עזרה", היא נזכרת. "רק בישראל זה יכול להיות ככה". בשותפות עם חמותה החליטה אירה לתרום את איבריו של הבעל, ולהציל בכך את חייהם של ארבעה אנשים
null
הוא כבש את העולם בעשור האחרון ושינה לעד את אימון הכושר הסטנדרטי כפי שאנו תופסים אותו. אימון ה-TRX הוא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו וגם המחקרים בנושא כבר מתחילים לתמוך. עוד לא ניסיתם? תפסו זוג רצועות, צפו בווידאו - והתחברו לשיגעון
צילום: יח"צ
הן קלות ורכות עם מראה אורבני שמתאים גם ליציאה שאחרי הריצה. יצאנו לבדוק את נעלי הריצה החדשות של אדידס המיועדות לריצות בתוך רחובות העיר הגדולה
null
הטמפרטורות עולות, הלחות מתעצמת, ואי אפשר ממש לצאת החוצה. מה נשאר לעשות? לנצל את חוסר המעש לאימון חזה בחדר הכושר הממוזג. צפו בתרגילי החובה ששום אימון חזה במכון לא שווה בלעדיהם
צילום: עדי פולק
משנה לשנה עולה מספר המדוזות בחופי ישראל. איך להתמודד עם צריבת המדוזות ומה חשוב לעשות ולא לעשות כדי למנוע נזק לעור?
צילום: shutterstock
כיצד מתבצעת לידה טבעית, במה היא שונה מלידה בחדר לידה רגיל ומה קורה אם יש צורך ברופא? כל מה שאת צריכה לדעת על לידה באווירה ביתית, אבל עם רופא צמוד
צילום: shutterstock
מאיזה גיל מתבצעת בדיקת ממוגרפיה אצל נשים, מה ההבדל בינה לבין אולטראסאונד ולאיזה שינויים צריך לשים לב ולגשת לרופא? כל הפרטים החשובים על בדיקות שד
צילום: shutterstock
אם פעם היינו צריכים להמתין ללידה כדי לבצע פרוצדורות רפואיות בתינוק, בעת הצורך, הרי שהיום מבצעים את הניתוחים כשהעובר עדיין בבטן אמו. ד"ר דן ולסקי מסביר על החדשנות בעולם רפואת העובר
null
הוא כבש את העולם בעשור האחרון ושינה לעד את אימון הכושר הסטנדרטי כפי שאנו תופסים אותו. אימון ה-TRX הוא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו וגם המחקרים בנושא כבר מתחילים לתמוך. עוד לא ניסיתם? תפסו זוג רצועות, צפו בווידאו - והתחברו לשיגעון
צילום: יח"צ
הן קלות ורכות עם מראה אורבני שמתאים גם ליציאה שאחרי הריצה. יצאנו לבדוק את נעלי הריצה החדשות של אדידס המיועדות לריצות בתוך רחובות העיר הגדולה
null
הטמפרטורות עולות, הלחות מתעצמת, ואי אפשר ממש לצאת החוצה. מה נשאר לעשות? לנצל את חוסר המעש לאימון חזה בחדר הכושר הממוזג. צפו בתרגילי החובה ששום אימון חזה במכון לא שווה בלעדיהם

מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל

מהו לחץ?
המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.
מהם הגורמים, הגורמים השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט , והאישיים בכלל (הגדל)

ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות?

 

מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון של ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם : חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד.

ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט (חישכון), וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד. במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת. 

תחושה זו עשויה לפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון. 

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון מבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו. 

 

                                                 

הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו''). השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו. 

 

מהו לחץ ארגוני ?

לחץ ארגוני כגורם מרכזי בהתהוות תחושת הלחץ של העובדים והמנהלים  מתבטא  בעיקר בהצבת יעדים של ההנהלה לצמיחה עסקית מהירה  בלי לבחון האם יעדים אלה מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, רמת המיומנות הנדרשת והזמן החיוני לשם השלמת המשימות. ישנן חברות שמשופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים , ריבוי משימות בפרקי זמן קצרים, ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או עתידיים ובהתייחס לגורל החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין וכו'. במקביל על העובד לבצע משימות הדורשות ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ובכל מחיר !'. 

לחצים אלה מצטרפים למטלות ומשימות מחוץ לעבודה ( משפחה, לימודים. המצב הביטחוני בארצנו...) אשר מהוות עומס מצטבר שמגביר את תחושת המצוקה והדחק של העובד. 

העומס המוטל על מנהלים בדרג בכיר ובדרגי הביניים  וכן על עובדים מהשורה, מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות שיוצרות כמעט תמיד הפרה של האיזון בין הבית לעבודה על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, מחקר בארה"ב שהעריך את מידת הלכידות של  הקשר הזוגי במשפחה הצביע על כך שעובדים (הן נשים והן גברים) אשר זוגיותם פגועה, היו מועדים  פי 30 ! לתגובות של  

                                                           

דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים כפועל יוצא של הלחץ בעבודה .  

ממצאי המחקר מדגישים למעשה את חשיבותה של מערכת התמיכה הרגשית של בן\בת הזוג כבולמת ומחסנת מפני תגובות לדחק בעבודה. 

מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין כל יכולת של שליטה עליהם,עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי ורווחתו. בריאותו עלולה  להיפגע ועימה גם גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה ולתאונות  שמסבות נזקים לעובדים ולארגון. 

אחת הגישות התיאורטיות שעוסקות בלחצים בארגונים מצביעה על כך שבמידה והעובד\המנהל אינו חש את אחת משלושת התחושות הבאות במקום עבודתו: תחושה של מחויבות למקום עבודתו, תחושה של אתגר כלפי המשימות שמוטלות עליו ותחושה שיש לו שליטה על המרכיבים השונים הקשורים לעבודתו (מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בזמן המוקצב לכך ובאיכות הנדרשת) – הוא עלול לחוות תחושות לחץ שתתבטאנה בתגובות שונות לדוגמא: חרדה, בלבול, כעס, דיכאון, מחלות שונות, התפטרות..) 

 

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות זאת עקב שחיקה, פציעה  -  SRI  STRESS RELATED INJURIES    ,  ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. 

לפיכך, מנהלי משאבי אנוש,הדרכה ורווחה בארגונים השונים מכירים יותר ויותר בצורך לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, יעוץ אישי קצר מועד וממוקד, שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ. תוכניות אלה תתרומנה להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם. 

ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות לרבות בחברות היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת  

                                                     

היעדרויות מהעבודה הנובעות מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה למשפחה. כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל – 3 עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'. היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים. 

 

 סקרים על לחץ 

ממצאי סקר שבוצע על ידי ד"ר טוביאנה לפני מספר שנים בקרב עובדי היי-טק, בשיתוף עם ירחון  HiTec Life      הורו בבירור  בברור על קשר הדוק בין משתנים של עומס ולחץ בעבודה לבין תגובות  אישיות ללחץ זה, אשר מתבטאות הן במישור הגופני והן במישור הפיזי. 

עפ''י ממצאי הסקר,משתנים כמו גיבוש הצוות בעבודה, הגברת מקורות התמיכה שבו ורכישת כלים אישיים מגוונים לוויסות הלחצים - חיוניים להשגת רווחה אישית של העובד ועשויים לתרום לרמת התפקוד שלו בעבודה. 

בסקר נבדקה  התייחסותם של אנשים מתעשיית ההיי-טק למספר משתנים עיקריים: רמות העומס והלחץ בעבודה, תפיסת הלחץ כרצוי\ כמזיק להישגים בעבודה. כמו כן נבדקו תגובותיהם הגופניות והפסיכולוגיות של המשתתפים ללחץ ובאיזו מידה מערכות תמיכה חוץ אישיות ותוך אישיות משמשות כאמצעים להתמודדות עם הלחץ. 

תיאור המדגם: השאלון כלל 48 משתתפים מתוכם 16 נשים ו - 32 גברים. טווח הגילאים היה: 19 עד 49 ממוצע הגיל היה 30. 

אף שאין מדגם זה משקף בצורה האופטימלית את כלל עובדי ההיי-טק בארץ , לקחו בו חלק משתתפים ממגוון של מקצועות במגזר זה: אנשי פיתוח, אנשי מינהל ועוד. בזה הוא אכן מהווה מייצג של חתך העיסוקים בענף. 

                                                  

ממצאים עיקריים: הממצאים שיובאו להלן הינם מובהקים מבחינה סטטיסטית 

( כלומר, ניתן לסמוך על כך שאין הם תולדה של מקריות). 

נמצא קשר ישר בין רמת העומס בעבודה שעליה מדווחים משתתפי הסקר לבין רמת הלחץ שעליה הם דיווחו - ככל שרמת העומס המדווחת הייתה גבוהה כן הייתה גבוהה רמת הלחץ שדווחה על ידי אותם עובדים. 

- שלושת גורמי הלחץ והעומס העיקריים בעבודה שצוינו ע''י המשיבים היו: ריבוי מטלות 62.5% , ביצוע פרויקטים תוך זמן קצוב וקצר שאינו מציאותי - 60.5% ומצבים של אי- ודאות - .%05. 

באופן עקבי למדי בחרו המשתתפים כמתאים להם את הציור ששיקף תגובה של דאגה למצבי עומס בעבודה - 54.1% ו- 64.6% מהמשיבים דיווחו על ציור ששיקף תגובה של לחץ כמתאים להרגשתם בעבודה.יודגש שמרבית משתתפי הסקר מדווחים שבצד העומס המוטל עליהם בעבודה, הם זוכים להערכה רבה עד רבה מאוד מחבריהם ומהממונים עליהם - 70.8%, ואף לסיפוק בעבודתם 60.4%. 

 יחד עם זאת , 66.7% מהמשיבים גורסים שהם היו יכולים להגיע לאותם הישגים גם אם היו  מופעלים עליהם פחות לחצים. כ- 40% מאמינים שעלול להיגרם להם נזק אישי /בריאותי אם לא ידעו כיצד לווסת את הלחץ בעבודה ורוב המשתתפים - 83% ! טוענים שרצוי שירכשו כלים שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים בעבודה. 

התגובות ללחץ התבטאו הן במישור של תגובות גופניות: חוסר מנוחה, קשיי שינה, כאבים, אכילת יתר\חסר, עייפות, הזעה, קשיי שינה והן במשור הפסיכולוגי: בלבול, בלק-אאוט ירידה בריכוז, חוסר החלטיות, תסכול, קוצר רוח, חרדה, עליצות מוגזמת. 

שלוש תופעות הלחץ העיקריות שעליהן דיווחו המשתתפים היו: חוסר מנוחה -  41.7% קוצר רוח וגם עייפות בשכיחות דומה(39.6%)ותסכול .37.5% . 

 חשוב להדגיש שהקשר בין הביטויים הגופניים והפסיכולוגיים היה חזק ביותר. כלומר, ככל שהעובד דיווח על עוצמה גדולה יותר של תגובות גופניות ללחץ, כך הוא נטה לדווח גם על עוצמה דומה של תגובות פסיכולוגיות ללחץ זה ולהפך. 

                                                      

כמו כן, ככל שהוא תפס את הלחץ שפועל עליו בעבודה כגורם שמפריע להשגת הישגים ושמזיק לבריאותו - כך הוא גם דיווח על עוצמה רבה יותר של סימפטומים של לחץ. 

יש להדגיש , שנמצא קשר הפוך בין מידת התמיכה שלה זוכה העובד מאנשים במקום עבודתו לבין עוצמת גילויי הלחץ - ככל שהעובד דיווח על תמיכה רבה יותר שלה הוא זוכה בסביבת עבודתו, כך ציין שיש לו פחות תגובות של לחץ. 

האמצעים העיקריים שעליהם דיווחו משתתפי הסקר כווסתים של הלחץ בעבודה היו: גיוס של התכונות האישיות להתמודדות עם המשימות - 87.5% , הצלחה בארגון יעיל של הזמן ושל סדר העדיפויות בעבודה - 62.5% , קיומן של פעילויות פנאי קבועות (ספורט, קריאה, תחביב וכו') - 58.3% וההצלחה לחדש את הכוחות האישיים בעזרת תמיכת המשפחה (בן\בת זוג) - 56.3%. 

בסקר התגלה שנשים תופסות את המשימות שעליהן למלא כמעוררות פחות לחץ אישי בהשוואה לגברים. 

בסקר חדש יותר על הלחץ בישראל  שנערך בשיתוף עם עיתון מנטה ו- net  Y  לפני  קצת למעלה משנה, וכלל  מדגם של למעלה מ 1,100 נבדקים ממגזרים שונים במשק, התגלה שגורם הלחץ העיקרי שציינו המשתתפים כמעסיק אותם ביומיום  היה הלחץ התעסוקתי – %  27.5 . 

 גורמי לחץ אחרים צוינו באחוזים יותר נמוכים כגורמי דחק :  

  זוגיות\משפחה ( 16.1%(, לחץ כללי ולא מוגדר ( 19.7%), לימודים (13.8%(, בריאות  (6.6% (, פחד מבדידות (5.1% ( , מעבר דירה (4.9% (, טרור ( 4.5%  ( ומינוס בבנק (4.5%(. 

 

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי ? 

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון). 

יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי  

                                                 

הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה. 

בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות והמשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך. 

אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר מקור 

המתח הלחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו  ויוצעו דרכי התמודדות 

יעילות שייתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו. הייעוץ, הטיפול ו"אימון" (COACHIING  ) יופעלו כאשר  אין די בדרכים המוצעות לעיל להביא להקלה בתחושת הלחץ. 

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ שחווה העובד  או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה'' אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני הלחץ והמתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן. 

איתור גורמי הלחץ,  והקניית הכלים להתמודדות עימם בשלב מוקדם ככל האפשר, עשוי לשפר באופן ניכר את הרווחה האישית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית. 

 

 

כיצד ניתן לאבחן את רמת הלחץ בארגון?  

שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפותח ע"י ד"ר יוסי טוביאנה ותוקף בהצלחה ב- 15 מדינות שונות (טוביאנה 2005 ). הוא מבוסס על  מחקרים שנעשו במהלך 14 השנים האחרונות ומתבסס על  קריקטורות שהוזמנו  מיעקב פרקש ( "זאב") ז"ל  הקריקטוריסט והעיתונאי מ"מעריב" ו"הארץ". ישנה גרסה מקוונת של השאלון שתורגמה  לתשע שפות. השאלון מצייד את הנבחן במשוב מידי לגבי רמת הדחק שלו בהתייחס לגורמי לחץ מגוונים בעבודה (מצבים של  

                                                        

אי וודאות, עומס בעבודה, לחץ זמן, קידום, פיטורין...) וכן  לגבי נושאים אחרים שמשפיעים אף הם , באופן ישיר או עקיף על התפקוד בעבודה (לחצים במשפחה, מעברים, פחדים, בעיות בריאות ועוד). קיימת אפשרות לקבל מיפוי של רמת הדחק  בכלל הארגון וכן ביחידות קטנות יותר שלו (אגף, מחלקה, צוות) וכן מידע לגבי מידת הנכונות של העובדים להסתייע בגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הלחץ. 

השאלון מזהה ארבעה טיפוסי תגובה  לכל גורם לחץ: לחוץ, מודאג, מתמודד ורגוע. 

הציונים לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה נעים מ  0 עד  100 ומושווים לנורמות מקובלות. הם מאפשרים לנבחן לראות באיזו מידה הוא חורג מהן. במידה ורמת הדחק שלו גבוהה (במימד של הלחץ ו\או של הדאגה) בהשוואה לנורמה המקובלת,  חיוני שישקול היוועצות מקצועית שתסייע לו לשפר את יכולות ההתמודדות עם  גורם הלחץ שכלפיו העריך את עצמו. 

באופן דומה יכולים חברי צוות מסוים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות בארגון, לעומס בעבודה, למצוקת זמן .... בהמשך הם יוכלו  במסגרת של היוועצות אישית או קבוצתית קצרת מועד וממוקדת , לרכוש  כלים התנהגותיים  ומחשבתיים יעילים לשיפור תפקודם במצבי הדחק הללו.  

 

להלן פירוט המאפיינים של כל טיפוס ומספר רעיונות שעשויים לשפר את יכולת  ההתמודדותו:

 

  הטיפוס הלחוץ: 

הוא מגיב בעוצמת לחץ גבוהה ביותר שמתבטאת הן בתגובות גופניות שונות ותגובות של מערכת העצבים האוטונומית כגון: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. כמו כן, מחשבות מדאיגות ומטרידות לגבי השלכות אפשריות של כשלון בביצוע משימה מסוימת בעבודה , בלימודים או בכל מסגרת אחרת למשל: נשירה מהלימודים, ביקורת מהסובבים, פיטורין. תלמידים וסטודנטים מכירים את התופעה כ"בלק אאוט" (חישכון) - מעין מסך שחור היורד על הזיכרון, מוחק את כל מה שנלמד למבחן  ומשתק את יכולת התפקוד. בעבודה החרדה מתבטאת בחוסר אמונה ביכולת של העובד  לעמוד בדד-ליין ולספק את איכות העבודה הנדרשת. תגובת הלחץ יכולה להיות זמנית וחולפת או נמשכת. במידה והעובד מגלה שתגובה כזו אופיינית לו  בהתייחס  למגוון של מצבים שמעוררים דחק , חיוני שיסתייע ברכישת כלים להפחתת לחץ כגון: פעילות גופנית סדירה, שיטות של הרפיה גופנית ומחשבתית, מדיטציה. כמו כן בטכניקות  לשיפור הדמיון ואיכות תכני החשיבה  והומור. 

              

 

 

הטיפוס המודאג:     

  

ראשו של אדם זה עובד שעות נוספות ומוצף במחשבות מדאיגות.הוא מעלה  שוב ושוב תסריטי כישלון. אדם זה חי בדאגה מתמדת,  חששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים ולא רק העבודה - הבית, קשיי בריאות, פחדים ,המצב הביטחוני ומה לא. עם זאת, למחשבות טורדניות אלה  אין ביטוי פיזי מקביל אשר משקף לחץ  גופני.  הטיפוס המודאג יפיק תועלת מכל פעילות שעשויה לתת לו תחושה טובה: פעילות גופנית ובידורית, התמקדות בשינוי תכני החשיבה משלילית לחיובית- התבוננות "בחצי הכוס המלאה" וגיוס תכונות  

 

חיוביות שיכולות לצמצם את השפעת המחשבות הטורדניות.   

בנוסף, היכולת שלו לבטא את דאגותיו בעל-פה ובכתב כדי "להתנקות" ולקבל בכך תמיכה ישירה ועקיפה מהסובבים אותו, עשוייה להפחית את רמת הדאגה.   

  

  

 

הטיפוס המתמודד: 
 

הטיפוס המתמודד מתייחס למצב הלחץ שמופעל עליו לא כאיום אלא כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות (זעה, מתח..) הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכוייו להצליח במשימה. אולם, לעיתים קרובות אדם כזה משקיע את מיטב כוחותיו במשימה בבחינת "מצאת החמה עד צאת הנשמה" בלי שיקפיד לעשות הפסקות, להתאושש ולמלא מצברים. 

הוא עשוי להפיק תועלת מתכנון יותר יעיל של הזמן , מגיוס תכונות שעשויות לסייע לו להגיע להישגים דומים עם פחות מאמץ  ובעיקר לאתר פעילויות שונות שיעזרו לו לפרוק את המתחים שהוא צובר בעבודתו המאומצת. 

  


הטיפוס הרגוע:

 

הטיפוס הרגוע מבטא דפוס של תגובה נינוחה ורגועה כלפי מצב הלחץ. לעיתים  

אפשר לקבל את הרושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה  לזהות אצלו סימנים בולטים של מצוקה גופנית או של מחשבות דאגה בהתייחס ליכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו שכן הוא פחות עירני למה שנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות כדי להצליח בהתמודדות ועלול להיכשל. הרגוע, עשוי להפיק תועלת מתמריצים שונים שישפרו אצלו את ההנעה להישג  וכן  יסתייע בגיוס תכונות טובות שיאפשרו לו הצלחה רבה יותר בהתמודדות היומיומית. 

                                                         

 

 

 

 

 

                                                  

 

עבור לתוכן העמוד